סיפורים אישיים

המכתב הראשון

אז… כן. שלום לך. קראתי לאחרונה הרבה מכתבים שנכתבו לאנשים אמיתיים ובדיוניים, אז… החלטתי לעשות את זה גם. למי מיועד המכתב הזה? את זה אתה יכול להחליט. אבל אני החלטתי […]

אתה צועק לי……….

אתה צועק לי אתה צועק לי שנמאס לך אתה צועק לי שכואב לך מהחיים אשר כל כך קשים בכל יום אתה מנסה להסביר לי שחייך קשים יותר משלי אבל אתה […]

אמא

אמא, כל כך הרבה דברים שיש לי לספר לך דברים טובים, נעימים וגם כאלה שפחות. דברים מן העבר שאבד עליהם הכלח, חוויות חדשות שלהווה הן שייכות זיכרונות מפעם שהותירו בי […]

אהבתיה

עוד יום עובר כרגיל. פתאום אני רואה אותה, סתם כך ברחוב. אני מנסה להיזכר מתי ראיתי אותה בפעם האחרונה, נדמה שכבר עברו שנים מאז. הכל צף לפתע, צוחק על כך […]

כזה ידיד..

תמיד רציתי ידיד. כזה שיבוא אליי ויצחק איתי, כזה שאוכל לברוח אליו כשאהיה במצוקה, כזה שאני אוכל לסמוך עליו, כזה שאני אוכל לבכות לו מול העיניים ולא להרגיש מובכת, כזה […]

זאת לא אני…

כולם רגילים לראות אותי שמחה ומלאת חיים,תמיד עם חיוך על הפנים,תמיד זאת שבמרכז העיניינים. זאת לא אני..אתם יודעים כמה אני בוכה בלילה כשאף-אחד לא רואה?אתם יודעים כמה דמעות אני מחזיקה?אתם […]

עדכון? אני חושבת…

אני לא אסחף עם זה, נכון? אני לא מגזימה, הכל בשליטה. אני לא אנורקסית או משהו, בכלל לא. תסתכלו עלי, אני נראית לכם אנורקסית? אנורקסיות הן רזות מידי, הן מרעיבות […]

המחלה שגדעה

היא ישבה על המיטה שהפכה כיסא, לבושה בפיגמת בית החולים. מביטה החוצה, חולמת להיות כילדים המשתובבים בחוץ, חולמת להגשים את חלומותיה, שאולי לעולם לא יתגשמו. יודעת היא שלא תשרוד את […]

מתי הרגשתם…

מתי הרגשתם לבד? מתי הרגשתם שהכל מתמוטט לכם בין הידיים? מתי הרגשתם כאב לא של מכה? מתי הרגשתם חוסר של מישהו או משהו? מתי הרגשתם עצובים ואתם לא יכולים להגיד […]

הם טועים

הדרך למעלה היא הקשה מכל.בכל פעם שאני מנסה לאסוף את השברים שלי אני נזכרת עד כמה ידיי מדממות משברי העבר. אני חושבת שלא נותרו בי עוד הכוחות, אני חושבת שהמלחמה […]

אני קצת שבורה ועייפה מהחיים

אני קצת שבורה ועייפה מהחיים, אני לא חזקה כמו שכולם חושבים. אני צריכה תמיכה כי אני קצת פגועה, אולי איזה הכוונה כי בדרך אני טועה. קשה להתמודד כשבבדידות חיים, כשהזיכרונות […]

על החיים ועל המוות

"בעל הבית נפל!", אלה היו המילים האחרונות ששמעתי. אחר כך הכול היה חשוך ושקט. מילים ריקות חלחלו באוויר כמו פירורי אבק שנאספו אל הכלום שנותר מחיי. "אנחנו מאוד מצטערים, גברת […]

דוקטור ג'-תיקון

זה התחיל בחלום. למרות שהחלום הזה נראה כחלום רגיל ולא שפוי כמו שהיא תמיד חולמת, החלום הזה היה מיוחד במינו. היא עמדה לבד בבית הספר הקודם בו למדה. מחשבות על […]

את

איזו אישה מוזרה את. ממש כמוני. את אומרת שאת רוצה להיות איתי, אבל עובדת כל היום. את לא עשית הפסקה שרציתי להראות לך את הציור או מה שזה לא יהיה […]

תודה, פשוט תודה. [ לקוראים לי, ובכלל לחברי האתר, אני אעריך את הגבתכם.]

שלום לכולם!, ותודה רבה למי שמקדיש/ה מזמנו בשביל לקרוא את זה.! אני מעריכה את זה, מאוד. אז מה שרציתי לספר לכם זה קצת עליי. אני ילדה שלוקחת על עצמה יותר […]

להכין את עצמי…

מתכון של הכנת ילדות כמוני: קודם כל אלה המצרכים: 1 ספרים מכל הסוגים 2 חלומות 3 עשר קופסאות דמיון יותר מהנדרש לילדות רגילות. 4 אבן אמרלד כצבע ענייה 5 אבן […]

קוראת,ומדמיינת.

תמיד כשאני קוראת ספר אני שוקעת בחלום. לפעמים אני מעדיפה לקרוא ספר ולא סרט במיוחד כשהסרט על ספר שקראתי… כשאני קוראת הדמייון שלי רוקם סרט שכולם היו מתים לראות! אני […]

הו! הא! מי זה בא?? עידכונונת חדשה!

עדכונכון שיר מסריח ולא לשוב לאף אחד בשפת הרץ במבוך-אזהרה לשלי-: הכרתי אנשים ראיתי מקומות אבל אף אחת לא הייתה שפיצית כמוך. ראיתי אנשים מקלינקים. הרחתי את הריחות. אבל שום […]

יש עוד עדכונכון…

אוקיייייי ראשי שפיצים. עכשיו אתם תסתמו ת׳ג׳ורה ותקראו. גאלי, שהיה פעם נאטסו… לא הכי התאים לו גאלי. אז קוראים לו צ׳אק. כי האפון אוסף הקלאנק הזה הוא באמת ציני. בלי […]

זאת אני, שהרסת לה את החיים

היי! זוכר אותי? זאת שאהבה אותך..? זאת אני. כן, אני היא זאת שחייכה מכל הודעה ממך, זאת שהרגישה מיוחדת כשאמרת שאתה אוהב. כן, זאת אני. זאת אני שחשבה שאתה הכי […]

תתעורר בבקשה

צחקנו, שרנו, רקדנו, דיברנו…… אבל לרגע אחד שכחתי שאתה לא יכול יש לך חברה והיא לא אני היום אולי בפעם הראשונה שכחתי שיש לך חברה מישהי שתופסת אותך רק לעצמה […]

נדוש

יש יותר נדושה ממך? מספרת אותם סיפורים, שרה על אותם דברים. יש חדש? לא כל כך… הכל בדיוק באותה צורה נשפך. אולי אם אעשה היום קוקו, אולי פזור, עם קצת […]

תרנגול הודו 4

קוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקו4קוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקו4

הזיקוקים …

הזיקוקים האלה שבכול שנה בפורים או ביום העצמאות או בכל חג כזה הם מפחידים אותי וכן אני יודעת שזה נשמע מטומטם אבל אני באמת מפחדת הרעש הזה נשמע כיאלו יורים […]

מה זה אומר?

כשהוציאו אותי ועוד ילד מהכיתה שלי מהשיעור ישבנו בספסל ושמתי עליו את הרגליים והוא עשה לי קיצי וכל הזמן הסתכל עלי וכששאלתי אותו למה הוא מסתכל עלי הוא אמר לי […]

הבית….

איפה הבית הזה? שכול אומרים שהוא כל כך עוטף ואף פעם לא מאכזב אותו בית שנותן הרגשה טובה בו אפשר לנחות כאילו הגעת למקום הטוב ביותר בשבילך אבל איפה הוא? […]

:)

פורים שמח!!! חג שמחח!! תיהנו מחר! למה אתן מתחפשות? ואני רוצה כבר להתחיל את הסיפור- אם יהיו 5 תגובות ויותר בהעלאה האחרונה שלי אני אתחיל את הסיפור אבל רק אם […]

מה אלה חיים?

מה לדעתכם הם חיים? לדעתי זה משהו אחר שונה אבל אתם תבינו… חיים זה כשבן אדם חיי פיזית אבל לא רק זה! חיים זה כשבן אדם שמח לא מבזבז את […]

סיפור נושן

גשר גשום, באמצע שום מקום. כך זה מתחיל. טוב, האמת שזה מתחיל בשני האנשים שעמדו על אותו הגשר. האחד כורע על ברכו והשנייה עומדת, מתרגשת, לא מאמינה. "האם תתחתני איתי?" […]

מוזיקה זה אני וכולם בניפרד…

עכשיו אני שומעת מוזיקה. זה נותן לי השראה וממלא אותי מבפנים. המוזיקה זה הדבר שאני מבינה בלי תרגום לשפה שאני מבינה. אני מדמיינת את השיר בלי הקליפ ומחייכת כי אני […]

קצת על סיפורים אישיים

סיפורים אישיים אלו סיפורים שהמחבר לקח בהם חלק פעיל, אלו יכולים להיות סיפורים בעלי מסרים אישיים המבוססים על ניסיון חיים של הסופר, או התנסויות אישיות. בד"כ הסיפור מתאר מקרה, או סוג של גילוי של סוד אישי אשר המחבר רוצה לשתף עם הקורא.

סיפורים אישיים באים ללמד אותנו מה שאחרים כבר למדו על בשרם, אין שיעור טוב יותר מאשר האדם שמספר את הסיפור שלו על ניסיונו האישי.
סיפורים אישיים יכולים לשמש כאזהרה או שיעור לחיים, המחבר מנסה בד"כ להציע דרך אחרת לקורא בכל נושא שבעולם : אם זה בצורת ההסתכלות על אירוע מסוים או בצומת דרכים, או סתם איך להכין עוגה. אפשר ללמוד המון מסיפורים אישיים ולפעמיים סיפורים אישיים מהווים גם מקור השראה או אפילו דוגמא למקרה שאפשר להזדהות עימו.
בכל מקרה סיפורים אישיים יכולים להוות מתווה לחיים טובים, הכל תלוי איך לוקחים אותם. לפעמיים עצם כתיבת הסיפור האישי יכולה להוות מעין בחינה פנימית ואישית של אותו מחבר כלפי עצמו והסביבה, מכתיבת הסיפור ניתן לקבל הרבה תשובות ואף לראות את התמונה הגדולה.
הסיפור האישי הוא סוג של יומן אשר המחבר חושף בו פריטים אישיים, דילמות, מחשבות ואפילו שאיפות . המחבר מנסה להבין מה הסיבות והדרכים שהובילו אותו לאן שהוא היום , מה הוא היה צריך לעשות, מה הוא היה עושה אחרת כדי להימנע מן המצב שבו הוא היום.
המחבר רוצה לעביר את המסר שלו דרך סיפור אישי , כך שכל מי שנמצע בסיטואציה שבו הוא היה יוכל לקבל רעיון, הכוונה ומושג מה לעשות.

סיפורים אישיים לא חייבים ללמד ולהעביר מסר כל שהוא, כל הרעיון שהם סיפורים שמקורם בעולמו האישי והמציאותי של הסופר, וזאת המשמעות של הסיפור האישי.

סיפורים נוספים שיעניינו אותך