"אני אתן לך את כל המחרים שלי, רק בשביל האתמול הזה!" "לא." הוא נד בראשו. "למה לא?" אני שואלת, פניי נפולות. "לא." הוא מישיר אלי מבט. "אני מתחננת," רואים שלא. […]
וזה לוחץ. לא אשקר. הוא שם כדי שנרגיש אותו. נכון. אז למה אני לא מרגישה כלום? הוא לוחץ מכל הכיוונים, עד כדי בכי. אני מנסה לכסות את גופי עם שתי […]
הוצאתי את הסכין שמתחת לכרית שלי, וקירבתי אותו אל ידי. ~~~~~~~~~~~~~~~ חתכתי וחתכתי, הוצאתי את הנשמה שלי על היד המסכנה הזאת. למה מגיע לי חיים כאלה? מה עשיתי? למה מתאכזרים […]
מישהו חשוב פעם אמר : "אנשים שמים חומות, לא בשביל להרחיק אנשים. אלא לראות למי אכפת מספיק בשביל להוריד את החומות." אי פעם נתתם את ליבכם למישהו? אי פעם סמכתם […]
לפעמים יש רגע בחיים שקשה לקבל את המציאות, נכון זה קשה לדעת לקבל את מה שקורה סביבך, אני שואלת את עצמי מה היה קורה עם ההיינו יודעים מה יקרה לנו […]
נכון יש את הסיפור שכתבתי לתחרות של גלוש? [במשתמש אנונימי\ת] אז אני רוצה לעשות מזה סיפור בהמשכים, בכלל, זה הולך להיות המשתמש של הסיפורים בעיקר, ואנונימי\ת לתגובות, סיפורים פה ושם, […]
אחרי שנים וחודשים אחרי ימים ארוכים ולילות שלמים אחרי נדרים והבטחות שקיימתי לתקופה אחרי מילים מרגשות וחיבוקים אוהבים אחרי ריבים כאובים ולבבות שבורים מצטערת אבל נשברתי מצטערת כי זה כואב […]
אני הכי חזקה. הם לא יודעים את זה. ~~~~~~~~~~~~~~~~~ בדיוק כשעוד אחד מהכלבים של טום התכוון לתת לי אגרוף בתוך הבטן, המורה נכנסה לכיתה. כולם ישבו במקומותיהם במהירות וטום לחש […]
תמיד היה לי קשה לכתוב על עצמי על האמת שמאחורי הילדה השמחה על האמת מאחורי החיוך המושלם על האמת מאחורי האושר המזויף להגיד את האמת זה קשה לי בגלל שאני […]
אז, אני לא יודעת כמה מכם זוכרים או מכירים אותי… אבל בכל זאת בחרתי לפרסם את זה. כמו ששמתם לב אני לא התחברתי כבר המון זמן. אני באמת אוהבת אתכם […]
התחילו להיכנס ילדים לכיתה, נאנחתי. הסיוט מתחיל. ~~~~~~~~~~~ אורלי התיישבה לידי וחייכה, אני רק נתתי לה את המבט הריק שלי והיא נאנחה. טום נכנס לכיתה, טום הוא הילד "המקובל" שכולם […]
נמאס לי יותר לחייך, כשבפנים אני שבורה. נמאס לי להילחם לעמוד רק כדי ליפול שוב פעם. נמאס לי להתנהג כרגיל, כשבפנים אני מתה מפחד. נמאס לי להעמיד פנים שהכל כשורה […]
היום הראשון לכיתה א' אליוט חששה, באמת חששה,לעומת כל תלמידי הכתה היא שונה. שונה לחלוטין. לה יש משפחה מוזרה ותחביבים מוזרים, ולכולם אין, כולם נהדרים ורק היא שונה. אליוט פנתה […]
אוקיי אז כבר ניסיתי לכתוב את זה וזה נתקע. ועד שזה הואיל בטובו לעבוד, כתבתי משהו אז יאי. "אני רוצה הביתה אמא." היא משכה בשרוול אמה בעדינות. "אני מצטערת יקירה," […]
הלכתי במסדרונות בבית ספר כדי להגיע לכיתה…בדרך אני רואה ילדים מדברים וצוחקים ומסתכלים עליי, הלכתי יותר מהר והמוני ילדים נתקעו בי, נפלתי על הרצפה. צחקו עליי. הרמתי את הדפים שנפלו […]
מישהו פעם אהב אותי מספיק כדי לקרוא לי נסיכה, לאהוב אותי אפילו כשלא אהבתי את עצמי, להצחיק אותי כשרק רק רציתי לבכות. מספיק בשביל לגרום לי להיות מאושרת. וכשהוא עזב […]
"שלום וברוכים הבאים לסיפור המדהי-" אוקיי לא. אז… הנה ההודעה: אני לא חושבת שאני אמשיך עם ממנודה ל..מקובלת, למעשה אני בטוחה שאני לא אמשיך. זה היה -פעם- הסגנון שלי, עכשיו […]
הוא התקרב אליי בצעדיו ההססניים, צעד ועוד צעד. תשוקה בערה בעצמותיי, רק רציתי להרגיש את מגע שפתיו הרכות על שפתיי. הוא היה כמרחק נגיעה ממני, והושיט את ידיו בזהירות לתפוס […]
מאי – שיער חום כהה מתולתל עד אמצע הגב, עיניים משנות צבעים – לפעמים חומות ולפעמים ירוקות בגוונים שונים, תלוי במצב רוח, לחיים שמנמנות, יחסית גבוהה אבל לא ממש ורזה. […]
אז צעקת עלי. אז קיללת אותי. אז לא הקשבת לי. אז אמרת משהו שלא היה במקום. אז לא שאלת עלי כשאמרתי לך שאני מרגישה כאלו שמשאית דרסה אותי. אז התעלמת […]
אז נכון.. אני לא דומיננטית, ונכון.. אני שקטה. ובדרך כלל לא שמים לב כשאני נכנסת לחדר, ואני נראית קטנה ליד אנשים מסוימים שיושבים לידי. בכל מקום שהגעתי אליו אמרו לי […]
אז אני מחייכת, אז אני צוחקת. אז אני חושבת שאני שמחה. וזאת הרגשה מיוחדת. הרגשה טובה. אז אני הולכת לאחור. לתקופה שאני אליה לא רוצה לחזור. לימים כואבים, לכאבים שלא […]
לפני שלושה ימים יצאנו אני ובני כיתתי לטיול השנתי האחרון שלנו ביחד אז המחנכת שלנו החליטה לתת לנו משימה. כל תלמיד היה צריך להגריל פתק שבו כתוב שם של תלמיד […]
תודה לכולם, על ההופעה המצוינת שהעברתם לי השנה. תודה למורותיי היקרות, שלמדו אותי כיצד לא לחשוב ולאבד את חוש היצירתיות שלי, תודה לאנשים שלא סבלתי כל השנה, ששעשעו אותי בכל […]
אני מבלה כאן את רוב היום, באמת. לפני כמה חודשים אמרתי לחבר שלי שיש כאן סיפורים ממש טובים, הוא צחק על האתר, ואמר שזה תינוקי. טוב, אם הוא היה מכיר […]
את מבינה שאת מרגישה הכי מוזר בעולם כשנותנים לך את השיבוץ שנחשב בעיני הרבה בנות ל"הכי טוב", רק כי את באמת לא יודעת מה את רוצה מעצמך, ואז את מתחילה […]
הרגשה כזו מוזרה שרק לפני כמה זמן , בתחילת חטיבה כלומר משהו חדש שלא היה ביסודי לפני כן. הכרת ילדים חדשים שלא הכרת לפני.. בימים הראשונים היו מלא חששות בלימודים […]
אני זוכרת את היום בו חברה שלי אמרה לי שיש לי הפרעות אכילה. זה התחיל חודשים לפני זה, פשוט בא בפתאומיות בהתחלה אתה מוריד את כמות האוכל בקצת. כריך פירות […]
המפתח סבב בצירו אט אט ובניגוד להלמות הלב ההולכת וגוברת …. פתחתי מעט את הדלת וקפאתי על מקומי, היו אלה שניות ארוכות שנראו כמו נצח. .. השקט, השקט היה הדבר […]
ערב טוב חברים וחברות, ברצוני לספר לכם משהו שקרה לי היום ולשתף אתכם ברגשותיי בנושא. אז ככה, לפני כמה שעות המפקדים שלי הודיעו לי ולחבריי למחלקה שיש עוצר יציאות בגלל […]
סיפורים אישיים אלו סיפורים שהמחבר לקח בהם חלק פעיל, אלו יכולים להיות סיפורים בעלי מסרים אישיים המבוססים על ניסיון חיים של הסופר, או התנסויות אישיות. בד"כ הסיפור מתאר מקרה, או סוג של גילוי של סוד אישי אשר המחבר רוצה לשתף עם הקורא.
סיפורים אישיים באים ללמד אותנו מה שאחרים כבר למדו על בשרם, אין שיעור טוב יותר מאשר האדם שמספר את הסיפור שלו על ניסיונו האישי.
סיפורים אישיים יכולים לשמש כאזהרה או שיעור לחיים, המחבר מנסה בד"כ להציע דרך אחרת לקורא בכל נושא שבעולם : אם זה בצורת ההסתכלות על אירוע מסוים או בצומת דרכים, או סתם איך להכין עוגה. אפשר ללמוד המון מסיפורים אישיים ולפעמיים סיפורים אישיים מהווים גם מקור השראה או אפילו דוגמא למקרה שאפשר להזדהות עימו.
בכל מקרה סיפורים אישיים יכולים להוות מתווה לחיים טובים, הכל תלוי איך לוקחים אותם. לפעמיים עצם כתיבת הסיפור האישי יכולה להוות מעין בחינה פנימית ואישית של אותו מחבר כלפי עצמו והסביבה, מכתיבת הסיפור ניתן לקבל הרבה תשובות ואף לראות את התמונה הגדולה.
הסיפור האישי הוא סוג של יומן אשר המחבר חושף בו פריטים אישיים, דילמות, מחשבות ואפילו שאיפות . המחבר מנסה להבין מה הסיבות והדרכים שהובילו אותו לאן שהוא היום , מה הוא היה צריך לעשות, מה הוא היה עושה אחרת כדי להימנע מן המצב שבו הוא היום.
המחבר רוצה לעביר את המסר שלו דרך סיפור אישי , כך שכל מי שנמצע בסיטואציה שבו הוא היה יוכל לקבל רעיון, הכוונה ומושג מה לעשות.
סיפורים אישיים לא חייבים ללמד ולהעביר מסר כל שהוא, כל הרעיון שהם סיפורים שמקורם בעולמו האישי והמציאותי של הסופר, וזאת המשמעות של הסיפור האישי.
