BONES העונה השנייה פרקים 4-6

פרק 4:
ככה היו עוד הרבה מקרים של סוסים פגועים, וכמובן ששמחתי לעזור. יום אחד היה בעמותה יום מיוחד שבו התגייסו עוד המון מתנדבים לעמותה, ופתאום החלטתי שלא צריכים אותי יותר בעמותה. זאת לא הייתה מחשבה עצובה או משהו, אבל מגיע הרגע שבו צריך "לפרוש כנפיים ולעוף"… כבר החלטתי לעזוב את העמותה, אבל לא ידעתי מה אני אעשה בלי בונז! אולי אני אקנה אותו? אז עזבתי את העמותה, והייתי צריכה לחפש עבודה, כי הכסף שלי מהבת מצווה לא בדיוק יעזור לקנות סוס. עבדתי כסייסת בחווה המוכרת שהייתי בה עוד כשלמדתי לרכב, עם כל הסוסים הכי חמודים בעולם! עבדתי קשה בימים ההם, ובמקום ללכת לשופינג עם חברות כמו כל ילדה ממוצעת בת 17, הייתי עסוקה בלהרוויח כסף כדי לקנות את בוני שלי! הלוואי שהייתי יכולה לשכן אותו בחווה עם קוואנטום, שחר, סנאפל, ואל וג'וי, אבל אין מספיק תאים…
פרק 5:
הרווחתי 1,000 ₪ לחודש, וזה דווקא היה מספיק לי. אחרי בערך שנה וחצי היו לי 15,000 ₪ שמספיקים לקניית סוס! באתי לקנות את בונז מהעמותה, והוא עלה 3,000 ₪. דווקא די זול! אבל כמו שכל איש סוסים יודע, הטיפול והציוד לסוס הם היקרים ביותר. בסוף מסתבר שהיה עוד תא אחד פנוי בחווה, אז עשיתי לבונז פנסיון מלא שם, ומהכסף שנשאר לי קניתי לו את כל הציוד. עדיין פחדתי לרכוב עליו מאז הנפילה, אבל הדבר הכי גדול שלמדתי משיעורי הרכיבה הוא אף פעם לא לוותר, כי אף אחד לא יעשה את זה במקומי.
פרק 6:
בלילה חלמתי חלום ממש מפחיד: חלמתי שאני רוכבת על קוואנטום מהחווה והוא מתחיל טרוט ממש מהיר ואני קופצת ממנו ונופלת בחוזקה על האדמה. כנראה שבחלום רכבתי בתוך הראונדפן שבחווה כי אני זוכרת שהחלום בעצם היה מנקודת המבט שלי וראיתי את המראה של הראונדפן. אז קפצתי מקוואנטום ואני זוכרת שנפלתי כנראה ממש חזק וכל מי שרכב בראונדפן ישר ירד מהסוס ובא לעזור לי. אני זוכרת גם את החלק השני של החלום שלי שבו הייתי בבית החולים וכל מי שהיה בנפילה שלי בא לבקר אותי. נראה לי שבחלום נפצעתי ממש קשה מהנפילה הזאת ופשוט בסוף החלום בכיתי כי התחרטתי על הכל. יש רגעים שבהם התת-מודע שלך בעצם מנסה לשדר לך באמצעות החלומות משהו שעלול לקרות. זה היה אחד מן הרגעים האלה. כשהתעוררתי בבוקר אחרי החלום הזה קמתי בפחד כזה, כי זה עלול לקרות לי עם בונז…