סתם סיפור אהבה בהמשכים, הטור של אורטל פרק א.
אני והוא מתהלכים לנו ברחוב, יד ביד, דבר שחלמתי כל החיים שלי. רק אני והחבר שלי, מול כל העולם. צועדים ביחד לצוק ומתחילים לצעוק משפטים כמו 'אני אוהב אותך', 'אני אוהבת אותך'.. אני מנסה לצבוט אותי, אבל זה לא חלום. גם אני יכולה להשיג חבר, את הילד הכי מקובל בכיתה. הילד הכי חתיך בכיתה. שעדי, המקובלת, גם מאוהבת בו. חיכיתי לרגע הזה מאז שהוא בא לבית הספר, כתלמיד חדש, בכיתה ד'. עכשיו, אנחנו בכיתה ח' כבר. אני זוכרת איך בכיתה ד' ליבי נמס, כשהוא הגיע באמצע שנה, וכדור בידו, השיער החום שלנו די מתנופף, נראה כזה הורס. דבר שגרם לכל הבנות לריב. ואני, דווקא אני, זכיתי בדבר שכל הבנות רצו. אני והוא חברים כבר יומים וחצי, עכשיו הלכנו לטייל באגם, מקוםם שרק אני והוא ידענו עליו. כבר ממזמן, כשבמקרה נפגשנו כאן. גם זו הייתה הפעם שהתנשקתי לראשונה.
זה היה שבוע שעבר, הוא בא לפה במקרה, כשעשה ספורט. והוא ראה אותי יושבת שם. הוא שאל אותי אם אני כבר המון זמן כאן, אבל עניתי לשלילה. 'אני רק עכשיו גיליתי את המקום הזה' אני זוכרת שאמרתי לו. הסתכלתי על האגם, בעיני דמעות כי רבתי עם המשפחה. והוא מסתכל ושותק, הוא ניסה לעזור, אבל דחיתי אותו. ומרוב שדיברתי הרבה, כנראה הוא ניסה להשתיק אותי. מאז, לא הפסקתי לחשוב עליו. אני מדמיינת את עדי, כשמחר אני ואלון נודיע שאנחנו ביחד, יומים לפני הנשף הגדול. בו כל אחד מוצא בת זוג, וכל אחת מוצאת בן זוג. אבל זה לא כמו בסרטים, רק עם ריקודים ומסכות וכאלה. זה ה-נשף. אנחנו חושבים שהוא יהיה מושלם, כי תכננה אותו המורה שיר. היא המורה הכי קולית בבית ספרנו, הכי מעניינת, והכי.. חיה!!
אני וחברתי הטובה, סאם, רצינו ללכת ביחד. כי לשנינו לא היה בן זוג. אבל אני השגתי, ולכן רציתי להביא לה את אורי. אורי זה תלמיד מהכיתה, ידיד שלי. יש לי 6 ידידים ו-5 חברות.. וחבר אחד!!
אורי אף פעם לא מצא חברה, הוא נורא קרוב אלי, הוא שומר עלי, הוא ידיד לנפש. הוא החבר הכי טוב שאפשר לבקש. גם סאם, היא התלמידה הכי חרוצה בכיתה, היא חולמת להיות מעצבת בגדים, ותמיד לבושה בסטייל. כשהתחברתי אליה, היא לימדה אותי איך להתלבש. חח :)
אני ואלון כ"כ מתרגשים. אני נורא אוהבת אותו.. "כמה זמן אתה אהבת אותי?" יצאה לי השאלה הזו מפי. "זה לא ברור לי.." הוא ניסה לתרץ. אני לא נפגעת מהדברים האלה בדר"כ.. "וכמה את?"
"אממ.." אמרתי. אני לא מסוגלת להגיד שמאז כיתה ד'!! "אני חושבת שמאז.. שבוע שעבר." אמרתי, ולפי דעתי הוא קצת התאכזב. נפל לו החיוך, והוא אחז בידי בחזקה. "אני אוהב אותך" הוא אמר, וחזר לו החיוך. אני כל כך מאוהבת בו. אבל הוא באמת מאוהב בי? שמעתי את הטלפון שלי. צלצול חופר ומעצבן כזה שאני לא מצליחה להחליף. עניתי לשיחה..
"הלו?!"
"היי, נועה. איפה את??" שמעתי את קולה של אימי.
"א. זאת אורטל. לא נועה. נועה אצל חברה..
ב. אני עם אלון." אמרתי. רק אמא שלי ידעה שהייתי מאוהבת באלון, והיא גם מבין היחידים שיודעים שאני ואלון חברים. "אהה.. בסדר.. אם את עם אלון, אל תעשו שטויות רק.." היא אמרה, וניתקתי לה.
"אנחנו יכולים לחזור לעיסוקינו??" אמרתי בחיוך, והוא נתן לי נשיקה.. זה היה כזה רומנטי, אבל הרגשתי משהו. הרגשתי סחרחורת קלה… ואז, מצאתי….
עד לפעם הבאה,
אורטל..
תגובות (0)