אני עוזבת

הקדמה:
היי אני מיכאל אבל כולם קוראים לי מיקי (בת) אני ח- ח'2 בת 13, גרה בארצות הברית. יש לי אח קוראים לו תומר אבל החברים שלו קוראים לו תומי, הוא בן 7 אנחנו רבים המון. אני בטוחה בעצמי, אני חייכנית וצחקנית יש לי הרבה חברות הן ממש אוהבת אותי, עד עכשיו היו 8 חברים. יש לי הרבה ידידים, אבל רק אחד ממש קרוב אליי קוראים לו קובי אבל השם הישראלי שלו הוא יעקב, הוא ואני חברים מגיל 4, אני והוא היהודים היחידים בכיתה….

תיאור: לא שמנה ולא רזה, לא גבוהה ולא נמוכה, עיניים כחולות, שיער שחור
פרק 1:

"מיכי, ארוחת ערב מוכנה!" קראה לי אימא, "I come" אמרתי לה, "אימא בקשתי ממך להפסיק לדבר איתי עברית!" אימא שלי מתעקשת שנדבר בבית עברית אני מעדיפה אנגלית, (למרות שאני מעולה באנגלית, ונולדתי פה), "מיכי, אל תשכחי שאת יהודייה…. " אמרה אימא, "מעט כבוד לארץ ישראל" השלמתי אותה, זה מה שהיא עונה לי בכל פעם שאני מבקשת ממנה לדבר אנגלית.
" אני לעומתך מעולה בעברית, כל יום אני לומד מילים חדשות במילון אנגלי ועברי ו…" אמר תומר
"חנפן!" אמרתי כל הזמן הוא מנסה להרשים את אימא ולהתגרות בי, הוא כזה מעצבן!
"מיכי תפסיקי להעליב את אח שלך, ותומר תפסיק להתגרות באחותך הגדולה, אי אפשר ארוחה אחת שלא תריבו?" אמרה אימא "עוד מעט ייגמר החופש הגדול, ואז יהיה לי קצת נחת מכם" הוסיפה.
"איזה באסה שנגמר החופש.. זה לא פייר…."
"תומי, מיכי אני צריכה לספר משהו." אתם זוכרים את בני הדודים שלכם בישראל? ענבל ודניאל?"
"דהה" עניתי, "אי אפשר שלא לשכוח" ענבל ואני באותו גיל ואף פעם לא הסתדרנו היא תמיד הייתה כזאת טום בוי! היה לה כובע וקוקו נמוך והיא הייתה כזאת מוזרה…
"אז… לפני כמה ימים דודה מירי התקשרה ואמרה שסבתא לא מרגישה כל כך טוב ושהיא בבית חולים ושהיא תהיה שם הרבה זמן…"
"מה קרה לה?" שאלתי מודאגת, סבתא שלי היא אישה מדהימה אני זוכרת שכשהיא הייתה באה לבקר אותנו בחגים היא הייתה מכינה לנו מאכלים כאלה טעימים לא נשאר פרור אפילו ממה שהיא בישלה, אין על סבתא!. היו פעמיים שבהם היא הייתה ישנה אצלנו ואז בלילה היא ואני היינו נשארות ערות אוכלות עוגיות שהיא הכינה ושותות חלב והייתי מספרת לה כל מה שקרה בתקופה האחרונה, ממש הכל, וכך פעם שהיינו מסיימות את העוגיות היא הייתה אומרת "הלכה הדיאטה" ואני הייתי צוחקת.
" היא חלתה בסרטן השד" אמרה אימא על שאלתי
"מה?!!! היא תהיה בסדר? מה אתה?"
"אני לא ממש יודעת, אבל בגלל זה אחרי החופש אנחנו חוזרים לישראל לגור אצל דודה מירי עד שסבתא תבריא, בעזרת השם" ענתה
"רגע, לא הבנתי… זה אומר שאני לגור עם הענבל המוזרה עד שסבתא תבריא?! זה אומר שאני עוזבת את ארצות הברית?! זה אומר ש.."
"כן" אימא ענתה "שבוע הבא אנחנו טסים לישראל"