50 שנה הייתי לבד

50 שנה הייתי לבד. נולדתי לשני הורים יפים, מחייכים, חתונה לבנה. נולדות שתי בנות ועוד בעודן כל כך רכות – מתחילים הסדקים. אהבה זה אויר, הוא – מחפש נשימה במקום אחר. אהבה זה כואב, אחת אוהבת שני עוזב. כעסים וריבים והמון עצבים, לאן הם ילכו? טוב שיש ילדים. ואני אבודה הורים גרושים זה בית שבור, משפחה הרוסה, זה סוד ובושה ואסור לספר. מגלה לחברה, מבטים מרחמים וכולם כבר יודעים, נחשפת הקללה, ואין הקלה. מעבר לעיר אחרת, מנסה להתאקלם, מרימה את הראש וחוטפת חזק – שוב מעבר למקום חדש. שני הורים בזוגיות חדשה, הם כבר מסודרים ואני עדיין לבד בכל הסיפור. גדלה בעצמי, אמא פה אבא שם מחפשת את מה שהיה. זיכרון די קצר, של ימי משפחה, שם היה לי מקום להיות אני, כשעוד היו מודעים לקיומי. מרגישה אומללה, כלואה בתוך עצמי, משפשפת עיניים להרגיש מקום בטוח בתהום. הסתגרתי לגמרי, פוחדת להפתח שלא אפגע שוב בכלל. והנה סוד חדש, מתגלה לי אצלי, מתאהבת בבנות מיני, מי אני? מתייסרת שנים, מתאהבת במורה, שנתיים קשות. מנסה לתרץ להסביר את הרקע. חסרה לי דמות אם, זו לא באמת אהבה, מחפשת אישה שתיקח עלי אחריות במקומי. מסיימת צבא ולוקחת דירה מממשת אהבה, מגלה שאני באמת.
מתחילה בחיים, עבודה, לימודים, מקבלת קצת כוח, מרימה את הראש, כמה טוב להיות צעירה. מגלה גם את אמא, אישה חזקה, ששומרת עלי כשצריך. זוגיות חדשה, פותחת דלת ארון וחוטפת מכה בפנים. אמא סובלת, כמעט מנשלת, מתביישת במה שאני. שולחת שליחים להיות לי תמיכה אבל לא יכולה בעצמה. לוקח שנתיים ואמא חוזרת לשמור עלי כשצריך. אני אישה עצמאית, זוגיות כבר אחרת, מתפרנסת יפה עם סיפוק. אמא גאה בבת גאה, היא שומרת עלי כשצריך. עוברות השנים, זוגיות ארוכה מביאה ילדה מדהימה. אמא גאה בי, מאושרת בנכדה של הילדה שכמעט ואיבדה. כבר לא צעירה, החיים מסתבכים, ואני מנסה להבין. עבודה מאבדת, זוגיות מסרסת, ילדה נהדרת עושה אותי אמא. מנסה להבין מי אני מה אני מאבדת זהות והכל מסביבי מתמוטט. אמא מתקלקלת, מביאים מטפלת, והאמא שלי היא תינוק. זוגיות מתרסקת, עבודה לא חוזרת ואין לי כבר מי שישמור. 50 שנה הייתי לבד.
יומולדת יובל, ילדה אבודה, איך עכשיו מתחילה מחדש? אמא נפרדת, זוגיות מאבדת, עבודה לא מוצאת את עצמי. עכשיו אין לי אמא ואין אהבה וכל מה שיש זה אותי. זו תקופה חדשה, בה אני לאני, מחפשת את האמא שבי. מנסה לנחם, לאהוב את עצמי, להבין איך למצוא בי חיים. זה פרויקט אמונה שאיבדתי מזמן להחזיר אהבה לעצמי. הלכתי בנוח איבדתי את הכוח ועכשיו מרימה את עצמי. הטבע שלי הוא פועל כנגדי וצריך כאן כוחות עצומים. ללכת בכוח, בדרך אחרת, להפוך אותה טבע חדש. מתגלה לי מקום, של תקווה וחיים, כשנוחות היא טאבו, היא קללה של המוות, היא הפרי האסור של הגן.