#13

וזה לוחץ. לא אשקר.
הוא שם כדי שנרגיש אותו. נכון.
אז למה אני לא מרגישה כלום?
הוא לוחץ מכל הכיוונים, עד כדי בכי.
אני מנסה לכסות את גופי עם שתי ידיים קטנות.
ואני, ריקה כל כך.
ריקה מכל רגש אפשרי,
ריקה מכל תרחיש קיים.
ואני מתפללת,
לרק אתמול אחד.
אתמול טוב אחד.
כדי לא לשכוח, אבל גם לא התגעגע.