המשך קטע קצר מהספר שלי ביכורים

טעמה של אמי שהיה לה טעם אריסטוקרטי, את הפסנתר שהילדה הבכורה אהבה לנגן בו ויש לה שמיעה אבסולוטית, כך לפחות לפי מורתה לפסנתר – אך המשפחה כולה , דריכות, כולה צהלה, כולה תקווה כי עידן חדש מגיע עולים לארץ ישראל, ארץ אבותינו אברהם יצחק ויעקב, הארץ שתשאב אליה את כל היהודים הפזורים ברחבי העולם וסוף סוף יתאחדו יחדיו ותהיה להם – לנו – לכולנו מולדת הארץ המובטחת ששייכת , רק ליהודים וליהודים בלבד.
כך שקוראי החביבים כל מה שנותר בדירה המפוארת כלל לא נחשב בעיני המשפחה היעוד והמטרה הייתה להגיע לארץ ישראל.

המשך יבוא רק אם אתם באמת רוצים להמשיך לקרוא על בקי ומשפחתה אשמח באם תגיבו ל"ביכורים" שלי כל תגובה ככל שתהיה תתקבל על ידי בכבוד