תשובה

כן, אני מודה בכך שאני לא האדם שהכי רוצים לדבר איתו. או אולי זה אני- אדם שלא רוצה לדבר עם אנשים שלעולם לא יבינו אותו.
עם כמה שאני מנסה ורוצה- כולם רואים בי כאדם כושל. כושל מבחינה חברתית. שיער ארוך צבוע בצבע לא טבעי, סטייל של פנקיסט שחותך ורידים כדי לקבל תשומת לב מהחברה.
אז הינה משהו- אני לא חותך ורידים ולא רוצה לקבל תשומת לב מזוייפת מאנשים שלא מבינים ולא יודעים עליי כלום מעבר המראה והשם.
אני בקושי התחלתי את החיים שלי והכל נראה שחור ואפלולי. אבל זה רק זמני אני אומר. מי יודע מה יהיה בעוד כמה שנים.
תקראו לי מוזר, לוזר, מטומטם, מתבודד, לא יהיה לי אכפת. אני בשביל עצמי. אני מחליט מה טוב בשבילי. זה שאתם לא אוהבים את איך שאני נראה או איך שאני מתבטא, לא אמור לעצור אותי מלהיות עצמי. אתם יכולים להתרחק, לברוח, לרכל. מה אכפת? אני משלים עם העובדה שאני גדל בחברה שהרכילויות והשמועות הן חלק מהאופי שלה. אני לא טיפש שמבקש מכם לשנות דעה לגבי רק בגלל שאתם טועים. אני את התשובה הנכונה כבר יודע ממזמן.
אני טועה גם. לגבי ההורים שלי, המורים, וכמובן החברים, מי שנשארו.
טעות זו הדרך להגיע לתשובה הנכונה, השאלה היא כמה אתם רוצים את זה. אני אדם סקרן שלא מראה את הדרך בה הוא חושב ברגעים החולפים לכם מול עיניים. אני יודע לנתח את הסיבה בה הפרפר עף מפרח לפרח רק כדי להגיע לצוף המתוק. אני יודע להבין אדם שצועק כדי להרחיק ממנו גורם המפריע לשלוותו.
אין מה לכעוס ואין בשביל מה למרוד. אנחנו חופשיים. מותר לנו לעשות הכל. השאלה אם אנחנו נרצה בתוצאות שלאחר המעשה.
תנו לאדם חופש דעה, חופש ביטוי וחופש תנועה. מה יהיה המחיר לכך? הוא ידע זו לבד. לא צריך לחסום את כל האפשרויות מלכתחילה. אלא רק לידע שלא כל מעשה ודעה יהיו נכונים.
בורות היא חלק מהאנושות. השאלה היא עד כמה אנחנו רוצים לצמצם אותה.
ואני- חי את חיי מבלי פחד מהטעות. היא תבוא מתי שאחליט להעלימה.