תקווה
מה שלמדתי מסיפור זה שלא כל מה שניראה לעין הוא נכון!
לא כל מה שאנו רואים אנו מצליחים להבין באותו הרגע ועל זה אני סולח לך על הכל.
הסיפור מתחיל בכך שדודתי מתה מסרטן אחרי טיפול שנמשך כעשר שנים.
אני ודודתי היינו ניראים כמו זוג נשוי בעייני זרים, מכיוון שכל דבר היינו שומרים על קשר הדוק ואצלנו במשפחה החשיבו אותנו כמעט אח ואחות.
שמרנו על קשר הדוק כל אותן שנים.
כאשר שולחים אותך חברים טובים לפגישה עיוורת אי אפשר לענות בסירוב וגם בגלל שדודתי ביקשה יפה אותו ערב לא יכולתי גם לסרב לה
אז הלכתי לאותו ערב מקסים להינות מערב נעים אם בחורה מדהימה שכיום אנחנו חלק בלתי נפרד .
בזמן ערב ביחד בבית כאשר היינו ביחד בזמן בילויינו מול סרט רומנטי מקבל אני הודעה מהוואטס ממישהי שחשבת שאני מתחיל איתה.
אבל אמרתי לך לא לדאוג זאת רק דודתי שמעדכנת אותי במצבה זה הכל.
"כל פעם שאנחנו בערב משלנו אתה מקבל הודעות אתה לא חושב שזה מוזר" נאמר על ידיך באחד מהערבים.
אם את זוכרת נכון אמרתי שאני ודודתי בקשר מיוחד מהמשפחה ורק איתי היא מדברת על הכל וזה לא מה שאת חושבת ואת יכולה להירגע היא חולה בסרטן.
מפה לשם התעצבנת אחרי מליון הסברים והתנצלויות והסברים אחר קשר של 5 חודשים נפרדו דרכינו
חודש אחר פרידה קשה לא יודע מאיפה זה הגיע דודתי נפטרה מאותו מחלה שרק הלכה והסתבכה.
אני כולי בחרטות למה זה הגיע לי ולמה קרה גורל כזה אכזר ששתים ממה שהכי אהבתי הלכו לי בכמה חודשים?
מפה לשם הגיע יום לפני הלוויה אני שומע את הפלאפון מצלצל וקולט ש"עדן" בת זוגתי שנפרדה ממני היא זאת שמתקשרת.
אחרי כמה שיחות ושתי הודעות שנשלחו אליה סוף סוף חזרה אלי.
עניתי כי הייתי כל כך טרוד ומלא געגועים שלא היה אכפת לי אם הייתה צועקת עלי גם עכשיו.
השיחה התחילה בזה שהיא כל כך מצטערת שלא התכוונה לחשוד מההתחלה ושמההתחלה היא נזכרה שאמרתי לה את הכל ושהיא לא יכלה להיות לבד כי התגעגעה נואשות להיות לצידי.
מפה לשם יום הלוויה הגיע אני קצת בעצבים והרבה בחרדות ובכי מה עושים הלאה
משפחתי באה ומספרת איזה חברה תומכת יש לי ובככל לא זוכר שאמרתי לה לבוא והנה היא כאן עומדת מולי פתאום.
"בזמנים קשים צריכים להיות ביחד לא משנה מה קרה" אמרת לי וסלחתי לה על הכל מאותו היום כי ראיתי כמה התאמצה לבוא ללוויה שלא שלה ושלא הוזמנה רק כדי להרגיע אותי.
רק ארצה לומר שלא כל מה שרואים נכון כי יכול להיות שמה שראיתם הוא ההפך הגמור ממה שהבנתם באותו רגע.
יש לפעמים דברים שרואים והם לא נכונים למרות שזה אחוז קטן אבל עדיין קיים ותודה לאחוז הקטן הזה שקיים שעדיין המשכתי הלאה אם אותה גברת וכיום אנחנו כבר מאורסים.
וכמובן שלא שכחתי את דודתי שתמיד מוזכרת כסיפור גבורה מאז.
תגובות (0)