תקווה היא חשובה

לפני שאתחיל, אני מבקשת שתכבדו את דעתי ואם אתם כותבים תגובה (אשמח שתכתבו)
תחשבו לפני זה שזה סיפור שלי, אישי…

רציתי לספר לכם מהי בשבילי התקווה.
ולא התקווה במובן של המנון ישראל, אלא תקווה להגיע למקומות שאנחנו רוצים להגיע אליהם.
התקווה היא בין הדברים היחידים שמחזיקים אותנו חיים ומלאי חלומות, שבלעדיהם היינו נבולים, כפופים ו"ריקניים". ללא תקווה אנחנו אוגרים את האכזבות שלנו ומתפוצצים כאשר קורה לנו משהו רע, משהו קטן שרע. מי שלא מודע לזה שהחיים הם קשים, שיידע. אבל תמיד יש משהו טוב ומשהו לצפות לו, צריך להיות לפחות.

תקווה בשבילי היא דבר כל כך חשוב וחלק מיום יום שלי. החיים שלי הם מעולים, אבל תמיד יש
למה לחלום. הרגשות שלנו בחלקם הם ציפיות וחלומות, וזה גם חלק כל כך בלי נפרד מהעולם
שלנו, ובמיוחד כיום שיש הרבה יותר מודעות לזה. אני רוצה לעורר אצל האנשים שעדיין מיואשים,
עדיין מדוכאים, עדיין חושבים ומסתכלים לאחור, שהתקווה תציל אותם לחלוטין. חלק שאי אפשר
להעלים בבניית התקווה שלנו היא חיוביות, וזה לא קל להיות חיובי כל הזמן, זה בלתי אפשרי.
מה שכן אפשר לעשות הוא לנסות, ולנסות ולא להפסיק. בטח אתם אומרים לעצמכם :"מה היא מקשקשת? זה לא אפשרי, וכבר ניסיתי את זה". ברור שזה לא אפשרי, כבר אמרתי את
זה.

המטרה היא לנסות ולנסות, למרות שזה לא יקרה, המצב בו תהיו חיוביים עשרים וארבע שבע.
כך בונים תקווה, אמונה, ואפילו מעט מחשבה. תחשבו על זה שבכל דרך שאתם תלכו, התקווה
תלווה אתכם כל הזמן, בכל מקום ולאורך כל החיים. או ההפך ממנה, חוסר התקווה והייאוש המוביל למקומות לא טובים.
פשוט תנסו, אל תפסיקו לנסות. גם כשיגידו לכם שזה לא אפשרי, וגם אם זה יהיה קשה.
הניסיון הוא הצלחה – התקווה היא חשובה.

לפני הסיום רציתי לספר לכם משהו על עצמי, אישית. פעם לא הייתה לי הרבה תקווה, וגם המעט שהייתה לא הספיקה, והרגשתי נורא. זאת הרגשה שאתם לא רוצים להרגיש, תאמינו לי.
ואז שהבנתי שהתקווה תעזור לי, ניסיתי וניסיתי, למרות שזה היה קשה ובלתי אפשרי בשבילי, הצלחתי. עד היום אני לא מבינה כמה שהיא עזרה, אותה תקווה שחושבים שנמצאת רק בחלומות, יכולה להתגשם ולהופיע גם אצלכם.