תפקחו עיניים, בבקשה!

זה הורג אותי!
למה?! למה אנשים אכזריים כל כך?
איך ילד, שעוד לא ראה עולם , יכול להיות חסר רחמים וכל כך אטום?
למה אנשים נהנים לגרום סבל?
מי יצר את המציאות המעוותת הזאת של עולם שכל כך נורמאטיבי לפגוע ולהיפגע בו?
מתי נשברו כל החוקים?
מתי נעלם המוסר?
איך זה שאנשים כל כך נהנים להשפיל?להכות?לקלל? לדרוך?
תארו לעצמכם ילדה בת 10, חבורה של בנים תופסים אותה כמו בובה וזורקים אותה מאחד לשני.
מקללים אותה וצוחקים עליה, חבורה של בנות שעומדות וצופות , מצחקקות, מתלחששות.
ילדה בת 10, לבד בין מיליון אנשים.
אגרופים עפים, אבנים נזרקות, מילים כמו סכינים.
אולר ננעץ פעם אחר פעם. ילדה בת 10 שותקת.
לא מרשה לעצמה לצעוק שלא יצחקו.
לא נותנת לדמעות לרדת כדי שלא ידברו.
בולעת את הכאב, אוטמת רגשות, מציבה חומה בינה לבין העולם.
הפיתוי למוות גדול כל כך, כמעט גדול מדי מכדי שתוכל לעמוד בו, בלי אף אחד שיעזור,שיתמוך,שיקשיב.
ילדה בת 10 צולעת לבית ריק.. עדיין חונקת את הדמעות, חובשת את עצמה, מעלימה ראיות.
ושותקת. אף אחד לא יודע,אף אחד גם לא ידע.
זה רק חלק קטן ממה שאני ועוד המון ילדים עברנו.
עברו מאז כמעט 7 שנים וזה עדיין נמשך, אותן השפלות, צלקות, סימנים כחולים שאף אחד לא יראה. ועדיין אין תשובות.
למה?
כל מילה, כל מבט יכול לשנות חיים שלמים. במקום מבט עויין תנו חיוך, במקום קללה זרקו מילה טובה.
במקום מכות חיבוק.
מה שנראה לחלקיכם מובן מאליו זה עולם שלם ולא מוכר בשביל אחר.
אז למה? למה לא להציל חיים במחיר פשוט כל כך?
תפקחו עיניים! תסתכלו מסביבכם.
אני מבטיחה לכם שהחיים שלכם ישתנו.