תמיד יחכו לך…-לחיילים הגיבורים שלי :\

אני לא מבינה איך אפשר להנות כשהם שם?
איך אפשר לחייך או לצחוק כשהם שם בוכים ומתגעגעים?
אני לא מצליחה לתאר אפילו את אותו הסטיאוציה בו הם נמצאים,תחת ירי אש,בלי לדעת מה יקרה ״על החיים או על המוות״…כמו שהיינו קטנים,היינו עושים החלטות קטנות ואומרים את המשפט הזה,מלקפוץ מהספסל הקטן שבחצר בגיל חמש,או לעלות על הרכבת ההרים הראשונה בגיל שתיים-עשרה.לא מתארת לעצמי מה עובר בראש של אותו חייל אשר נמצא בקרב,ויודע שכול רגע נתון יכול לקרות לו משהו.
הסיכון הזה שבעצם הם לוקחים,אף אחד מאיתנו לא לקח.
תפעילו:

חיילים הם הגיבורים שלי-מגיל קטן כול הזמן כשהייתי רואה חייל ברחוב,הייתי מחייכת אליו והוא היה אלי בחזרה.בדרך לגן,הייתי רואה בכול בוקר בתחנת אוטובוס,חייל.אני הייתי בדרך לגן יחד עם כול החברים שלי,לשחק,לשיר שירים לצייר ולאכול ולחזור הביתה.והוא?הוא היה בדרך להגן עלינו,יחד עם חברים שלו-יורים,מתחבאים,ולא יושנים.ולא חוזרים ביחד…
הייתי חושבת לעצמי למה?אני זוכרת בגיל קטן בערך גיל חמש ,עליתי על אוטובוס יחד עם אמא שלי.מאחורינו ישב חייל,שהיה נראה עייף ותשוש במיוחד.
בתור קטנה-לא כול כך הבנתי את המשמעות כמו היום,אבל עדיין ידעתי בתור ילדה ״שחיילים נלחמים ונהרגים בשביל לשמור עליי ועל כול הילדים בגן״… סיפרתי לאמא שלי את כול מה שעבר עלי בגן,על מה שלימדו אותנו,על היונה עם זית שציירתי כי הגננת הסבירה שזה סמל לשלום,ועל המגדל הגדול שבניתי,החייל שישב מאחורינו הקשיב,היה לו חיוך על הפנים.
אך חיוך מלא בעצב,חיוך מלא בגעגוע לאותה תקופה בה חייל עם רובה היה רק ציור…
״אני בסדר אמא,אני ישמור על עצמי.אל תדאגי לי הכול טוב,נצא עם ניצחון וגאווה -ניצא משם מחזיקים בדגל ישראל עם ראש מורם״.
אבל אני לא מצליחה לרגע לקבל את זה,שיצאת משם עטוף בדגל …
64 גיבורים החודש, במותם ציוו לנו את החיים.אין דרך אפילו קטנה לתאר את כול מה שאני מרגישה כלפיכם,הדבר היחיד שאני רוצה לומר לכם זה תודה.
תודה על זה ,שיכולתי לישון בלילה בשקט שאתם הגנתם עלינו.אתם כולכם תיהיו אצלי בלב בכול מקום.אמנם לא זכיתם להתחתן,או להביא ילדים כי אתם בסך הכול עוד ילדים שנקטפו טרם זמנם.אבל אצלי,חרוטים אתם תיהיו.בחתונה שלי אזכור אותכם,וגם כשאלד ילדים,אדע שזכיתי לכול זה רק בזכותכם!ואני אסירת תודה על כך!ואני מבטיחה לכם שלא נהרגתם לשווא,איתכם יבוא השלום אני מבטיחה שלא ננוח עד שלא ניהיה מאושרים,גם בשבילכם…׳הו ילד עבר הזמן,נסעת לחפש רחוק מכאן.ואני מחכה לך…הו ילד שלי בעולם,ציפור אדם כמו כולם.מחפש את האופק..כול מטוס שטס בשמיים,כול כוכב מאיר בעיניים מזכיר לי אותך.
נחניאלי לפני הגשם צרצרים בשעות הערב תמיד יחכו לך…תמיד יחכו לך…׳