תכף את תעלמי

זוכרת איך תמיד חיבקתי אותך ותמכתי בך ברגעים הקשים?
כי אני לא שכחתי. וגם את לא, אני יודעת.
אני מכירה אותך, מבינה.
ובהתחלה, חשבתי שהכול היה סתם. אני ואת סתם היינו ביחד, כי לא היה אף אחד אחר.
איך לא שמתי לב..
אבל זו לא רק אשמתי. גם לא אשמתך, אני פשוט אוהבת אותך.
כי אהבתי לחייך איתך ולצחוק. ולאחרונה, את היית שם.
תודה.
ואני מתאפקת שלא לבכות עכשיו, כי תכף את תעלמי.
עד שנהיה לנו טוב, את כבר תלכי.
יש עוד קצת זמן.. אבל לא מספיק.
חמש שנים ביחד, ורק עכשיו אנחנו מתחילות להתחבר.
רק עכשיו כיף באמת.
אין כבר משחקים, אין! זה באמת.
ואני שמחה ממש, ברצינות!
אבל זהו, נכון?
אי אפשר למנוע את זה.
ותכף את תעזבי אותי,
כאילו זה היה סתם.

אני מצטערת שלא האמנתי לך מוקדם יותר, את יודעת.
זו כן אשמתי.
תודה על הזמן היפה והקצר הזה.
באמת תודה!
מדהימה שכמוך.