,תודה

שנינו יודעים כיצד הסיפור הזה יגמר, במבט לאחור וחיוך רחב על הפנים עד כמה ילדותיים היינו אבל זה לא מונע את העובדה שבשעות הקטנות של הלילה אני יושבת וחושבת עליך ועל כל מה שאי פעם אמרת לי.
למעשה כל דבר הכי קטן מזכיר לי אותך ומחדיר בי כאב עצום בחזה.
יש בי אהבה והיא תמיד תהיה שמורה לך ואין טעם לומר לך את זה כי אפילו לא תבין את מה שאני באמת רוצה לומר לך, זה שאתה חסר לי בחיי היום – יום אפילו בתור ידיד שנמצא במרחק של קילומטרים ממני אך תמיד עונה ומגיב ומרגיע כשצריך.
הכל היה מתוק וקל עד שיום אחד החלטת שזה גדול עליך כל העדינות הזאת ועזבת, הייתי רוצה לשאול אותך אם אי פעם היה לך אכפת ממני אבל הבנתי שעדיף שלא.
הייתי רוצה לצעוק לך עד כמה שאני באמת צריכה אותך כרגע לצידי וכמה שקשה לי לחיות ולנשום בלי לפחד ליפול ושלא יהיה מי שיתפוס אותי אבל גם לזה לא נשארו לי כוחות.
הכי מצחיק אותי שאני בכלל לא רציתי אותך בתור האחד שלי כי היית מושלם מדי ובכל זאת ניתקת איתי קשר כמו שכל השאר עשו עוד הרבה לפני שהכרתי אותך.
אפילו בשביל לבכות לא נשארו לי כוחות והדבר היחידי שעוד איכשהו מחזיק אותי בחיים זה התקווה שבוערת לי בלב שיום יבוא ואני ארגיש שייכת ושאוהבים אותי למרות כל החסרונות והמינוסים שלי.
אז אולי יבוא היום בו אני גם ארגיש מאושרת אבל כנראה שבחיים לא אהיה מאושרת כמו שהייתי כשדיברתי איתך והחמאת לי כמו אף אחד אחר לא עשה.
כנראה שבעוד כמה זמן אני אסתכל לאחור ואחייך כשאזכר בכל הסיפור הזה אבל כבר עכשיו אני יכולה לומר לך 'תודה' על כל הדברים הטובים ועל כל המילים החמות והמחזקות ובעיקר תודה על זה שהראת לי שאני גם מיוחדת ושהאמנת בי.