תגידו, אני נראת כמו פסיכולוגית? אולי רק פסיכית

החיים אינם שחור- לבן
ואני מניחה,
שאני רואה את האפור
בחייהם של אנשים
על כן, הם מצפים ממני
לעזור להם להבין את טעותיהם ,
הם מצפים ממני להיות סוג של פסיכולוג ,
אתם יודעים, אני מצפה לרגע בו הם יבינו
כי אני בנאדם בדיוק כמוהם,
אני מחכה לרגע בו יקלטו שאני פריקית
פדיוק כמוהם ואף יותר מהם
אני מצפה בקוצר רוח לרגע
בו הם יבינו שאין לי תואר בפסיכולוגיה
ושאני סתם אדם שהם מילאו בסודותיהם ,
נכון, אני לא בנאדם אכזרי
אך לפעמים אני יכולה להיות מרושעת ונוטה
לנקמנות בדיוק כמו כול אדם
ונכון רוב הזמן פשוט הינהנתי עם הראש
ולא באמת היה לי אכפת
אבל להם היה חשוב שהקשיבו להם
אבל בכל פעם,
שהם באים לדבר איתי,
כאילו לי אין בעיות בחיים
רציתי לצעוק עליהם 'אני נראת לכם כמו פסיכולוגית?
אני מתאימה יותר להיות פסיכית מאשר פסיכולוגית'
אך איני עושה זאת
מדוע מכוון שזה לא שווה את זה וזה צורך יותר מידי
כוח רק בשביל להקשיב להם אז למה להיתאמץ עוד יותר?
אני פשוט אשב לי ואחכה ליום בו יקלטו שאני סתם עוד בת אדם, ועוד אחת
ללא תואר בפסיכולוגיה