שפיות
פעם היתה מלחמה שנקראה מלחמת יום הכיפורים. כמו כל המלחמות היתה גם היא מלחמה מעצבנת ומטופשת. התחילה בהפתעה גמורה. רבים נאלצו לקחת חלק בדבר המחליא הזה.
לפני שיצאתי להשתתף בדבר הזה עמדתי במרפסת ממול במרפסת עמדה נערה וסרקה שערה.
היה בזה משהו נורמלי מרגיע בתוך כל מעגל הטירוף והטימטום ברגעים של יאוש, עצב הנערה ההיא עלתה בזכרוני וסייעה לי לשמור על שפיות דעת היחסית עד שהסיוט ההוא נגמר.
לפעמים נזכר בה ומודה לה ומקווה שטוב לה.
תגובות (0)