סיפור אמיתי

אז ככה …
(ההורים שלי גרושים)
הגיע יום שישי שני אצל אבא ,שזה בעצם שישי שבת מאוד שונה אצלי .
כאשר הגעתי לביתו של אבא שלי החששות החלו להציף אותי ,הפחד הקטן שיקרה משהו.
בהתחלה הכל היה בסדר ,התחלנו לדבר על מה שהיה במהלך השבוע ובמהלכה אצלי השיחה הסתיימה מכיוון שהוא החל לשתות כוס אחרי כוס אם זה בירה או אם זה יין או שניהם ביחד. אני הרגשתי לא נעים לראות את זה ובעצם החלטתי שאני לא מדברת יותר מידי איתו .
אמרתי שבמקום להרגיש לא נעים עם זה החלטתי להתחיל להתארגן לארוחת שישי אצל סבתא שלי. במהלך ההתארגנות הוא ניגש אצלי והסתכל על הפנים שלי ואמר " ואי ואי איך את לא מתביישת להסתובב עם הפנים האלה" ,פה הרגשתי שאני לא שווה כלום. הרגשתי איך הביטחון עצמי שלי יורד למטה כי זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהוא אומר לי דברים קשים שבעצם הייתי בסה"כ ילדה בת 12 .
הגיעה השעה 19:30 יצאנו לכיוון ביתה של סבתא שלי ,ישבנו לאכול למרות שלא רציתי אבל הייתי חייבת ,לא הייתה לי ברירה .
במהלך הארוחה הוא התחיל שוב לשתות והפחדים שלי עלו יותר ויותר .
לאחר הארוחה אמרנו לילה טוב והתקדמנו לבית שלו .
השתייה עשתה לא טוב הוא היה שיכור מאוד ,הוא התחיל להתנדנד ימינה ,שמאלה ולדבר כל מיני שטויות בלי סוף בנוסף הוא כמעט ולא הצליח לעלות במדרגות .
כאשר נכנסנו הביתה הדבר היחיד שרציתי זה לישון אבל ידעתי שזה לא יקרה בחיים .
הוא התחיל לכנות אותי במילים לא נעימות ואחרי כל זה הוא הוציא אותי מהבית שלו בלי לחשוב פעמיים ,התחלתי לבכות כמו שלא בכיתי כל החיים שלי …לאחר מכן הוא אמר לי להיכנס ושאל אותי כל מיני שאלות ולא עניתי לו ,הרגשתי שזה הדבר הכי טוב לעשות ואז הבנתי שלשתוק לבין אדם שיכור זו טעות חמורה .
מצאתי את עצמי יושבת על הרצפה של המדרגות ,בחושך ,משתיקה את עצמי כדי שלא ישמע שאני בוכה ,הגוף היה בטראומה רעד בלי סוף ,המילים החלו להתבלבל .
ואחרי כל זה אח שלי היה באותו מצב כמוני הוא הוציא גם אותו ושנינו ישבנו במדרגות ,בחושך .
אחרי שעתיים בערך של בכי במדרגות שמענו סיבוב מפתחות ופחדנו זה הוא ולפתע השכנה מימול פותחת לנו את הדלת לוקחת אותנו פנימה נותנת לנו כוס מים .
אח שלי בלי לחשוב פעמים הרים את הפלאפון של הבית שלה וצלצל לאימא .
היא הייתה בפחדים נוראים בלי לחשוב פעמיים תוך 20 דקות היא לקחה אותנו ואת תיק הבגדים שלנו ועלינו לאוטו.
בהתחלה חשבנו שאנחנו נוסעים הביתה ואז מצאנו את עצמנו בתוך תחנת המשטרה פותחים תיק וצו הרחקה .
הרגשתי שזה יום השישי הכי ארוך שהיה לי בכל החיים שלי ורק שהגענו הביתה הרגשתי שהאוויר שלי חזר בחזרה לריאות שלי.

לאחר חודש מאז שהכל קרה הוא מתקשר ואני מחליטה לענות בתמימותי והמילים היחידות שאני שומעת ממנו זה "את נחש" , " ילדה שקרנית" , "ילדה לא מחונכת" בלי לחשוב פעמיים אימא לקחה את הפלאפון מהיד שלי וצעקה עליו .
ומאז הקשר שלי ושלו לא קשר יותר של אבא ובת . הוא קשר בלי משמעות