שיעור פיתוח קול

לפני השיעור הראשון דמיינתי שתפתח לי את הדלת מורה מבוגרת רוסייה וקשוחה, כמו המורה שלי לפסנתר. אחר כך פגשתי אותה וגיליתי שהיא לא מבוגרת, לא רוסיה והיא מאוד רחוקה מלהיות קשוחה. לפני השיעורים האחרים, דמיינתי שתפתח לי את הדלת זמרת המטאל האדירה וחסרת הפחדים עם הבגדים השחורים והאיפור השחור שאני מכירה מיוטיוב. גם היא לא זו שתפתח לי את הדלת. למען האמת, היא מעולם לא פתחה אותה. מי שבאמת תפתח לי את הדלת תהיה המורה שלי, תמר.
כשתמר תפתח את הדלת יהיה על פניה חיוך רחב וחמים ושיערה הבלונדיני והארוך ייפול על כתפיה כשהוא מנצנץ ועוטף אותה במעין הילה יפה וזוהרת. היא תפתח אותה ותגיד "היי". זה יהיה 'היי' שמתחיל קצת חמוד וילדותי ונגמר בוגר וחמים. זה יהיה 'היי' קצת מופתע, כאילו היא אומרת ' איזה כיף שבאת! כמה טוב לראות אותך!' אבל גם 'היי' מחבק ומאוד ביתי ומזמין.
עוד מעט, אנחנו נכנס פנימה לחדר מקושט בפוסטרים של להקות רוק ומטאל ונשב על כיסאות אחת מול השנייה. תמר תלטף בחום את פרוותו הרכה והשחורה של החתול שלה ותשאל אותי "מה נשמע?". החתול יגרגר בצורה שמזכירה גרגור של יונה.
הסברים אפשריים לגרגור המשונה:
1. תמר מלמדת את החתול שלה פיתוח קול.
2. החתול שלה הוא בעצמו מורה לפיתוח קול של חתולים.
"הכל בסדר" סביר להניח שאענה. למרות שאני יודעת שתמר נכללת בקבוצה המצומצמת של האנשים ששואלים 'מה נשמע?' ובאמת מצפים לתשובה מלאה וכנה. "רק בסדר? בטוח קרו דברים מאז השיעור האחרון, עבר שבוע שלם! " היא תגיד. בשלב הזה אני בדרך כלל מתאמצת להיזכר במשהו ולספר לה. אבל זה רק במקרים הנדירים שבהם אני לא עורכת לפני זה רשימה בראשי, או לא בראשי, של כל מה שיש לי לספר לה. היום לא יהיה אחד מאותם המקרים הנדירים.
לאחר השיחה הקצרה על מאורעות השבוע, תמר תתפוס את מקומה מאחורי האורגן ואני מולה. זה יהיה הזמן לחימום ולתרגילים קוליים. בזמן החימום והתרגילים אנחנו כמעט לא נדבר במילים. את רוב השיחות שלנו נקיים באמצעות תנועות גוף ומבטים. פעם ניסיתי לתרגם את אחת השיחות שלנו למילים.
תרגום למילים:
רגליים של תמר: "תכופפי את הברכיים בצלילים הגבוהים". רגליים שלי: "בסדר. ככה זה טוב?". חיוך של תמר: "כן, מצוין". גבות שלי: "אני חושבת שזייפתי קצת עכשיו". עיניים של תמר: "לא נורא, זה בסדר. תמשיכי ". עיניים שלי: "עשיתי את זה נכון עכשיו?". חיוך של תמר: "כן, זה בסדר".
אחר כך אשיר לה את השיר שעבדתי עליו במשך השבוע ואקווה שתהיה גאה בי. אם תהיה גאה בי, היא תביט בי בחיוך נלהב ותשאל אותי מה דעתי על הביצוע שלי. אני אענה לה בעיקר בחיוכים ובחצאי משפטים שהיא כנראה היחידה שתדע להבין. ואני משערת שתבין בזכות כוחות הטמונים בעיניים שלה שבכל שיעור נצבעות בגוון אחר של ירוק. אני לא מצליחה לחשוב כרגע על הסבר הגיוני יותר לתופעה הלא רגילה הזו.
גוונים אהובים עלי מתוך פלטת הצבעים של העיניים של תמר:
1. ירוק אפור בהיר,כמעט לבן- כזה שיתאים את עצמו לכל הצבעים.
2. ירוק כחול כהה- גוון מלא ועשיר שלעולם לא אדע כמה גוונים מסתתרים בו.
3. ירוק זוהר- צבע נלהב ונועז, כזה שיכול לגרום לאנשים לעשות דברים שמעולם לא העזו לעשות.

קול צעדים נשמע מצידה השני של הדלת. מנעול מסתובב. אצבעות ארוכות ובהירות אוחזות בידית של הדלת הנפתחת. עיניים מחויכות בגוון ירוק צהוב בהיר הביטו בי כשאמרה 'היי'. זו הייתה המורה שלי, תמר. נכנסו לחדר המקושט בפוסטרים של להקות הרוק והמטאל. התיישבנו אחת מול השנייה על כיסאות ותמר שאלה אותי "מה נשמע?". "הכל בסדר" עניתי. תמר חייכה ועיניה הירוקות גיששו במעמקי מחשבותיי, כנראה כבר הצליחו להבחין באוסף הסיפורים בראשי מסתדרים בשורה ומחכים לתורם להישמע. אם תמר הייתה קצת פחות צנועה, אולי הייתה מצליחה לחדור למחשבות שלי עליה.