שינויים

היי כולם:)
קודם כל תודה רבה לכל מי שהגיב בפוסט הקודם, ממש עזרתם לי!! ובהצלחה לכל מי שהתחיל היום את הלימודים מחדש:)
אני כותבת את הסיפור הזה כרגע, ותוך כדי בוכה, ואני ממש אשמח אם תכתבו דברים בתגובות, זה ממש יעודד אותי<3
—–
אני לא אוהבת שינויים. הם גורמים לי לשים לב כמה אנחנו קטנים בעולם, כמעט חסרי השפעה, וכמה שחוקי הטבע גדולים מאיתנו.
והיום, היום היה שינוי.
התחלה חדשה.
תיכון.
עד היום לא ייחסתי לזה חשיבות רבה, אבל היום, הבנתי כמה זה משנה.
ילדים חדשים. פרצופים שאולי פעם ראיתי, ואת חלקם קיוויתי לשכוח.
ילדים גדולים, שבעצם, הם כבר לא כל כך ילדים. הם מתגייסים עוד שנה.
והבגרות, כולם מתבגרים פה. כולם כבר אנשים.
ואני?
אני בסך הכל ילדה. שלא רוצה להיות מושפעת מהם, לא רוצה להיות קרובה אליהם.
כי זה רק מזכיר לי כמה אני קרובה אליהם בגיל. גם אני אהייה שם עוד 3 שנים.
ואני לא רוצה.
אני רוצה לחכות. לעצור את הזמן, לנשום, ואז אולי להמשיך. אבל לא להמשיך עכשיו.
אלוהים, תן לי זמן, בבקשה.
הכל זז כל כך מהר, כמו בסרט נע. לא מחכים פה לאף אחד. לא מתחשבים באלה שהולכים לאט, מדדים מאחור.
וכל מה שאני רוצה לעשות הוא לחזור אחורה.
לא לדאוג.
לא לדאוג לעתיד, שהוא כל כך קרוב אליי.
להשאר חבוקה עם הוריי לנצח נצחים.
אז בבקשה, תן לי רק דקה לעצור, כי אני, אני לא יכולה לעצור לבד.
והמהירות בה אנו רצים קדימה מקשה על נשימתי.
אני בקושי נושמת. בקושי חיה.
מנסה לזכור כל יום ולא לבזבז את הזמן,
אבל עכשיו, במבט לאחור, הזמן עובר כל כך מהר, לא משנה כמה ננסה להנציח אותו ולהעביר אותו לאט.
אני לא אוהבת שינויים, הם גורמים לי לשים לב לכל הפרטים הקטנים בחיי, שעכשיו, כבר לא יהיו יותר.