שיחה בין דבי לדבי, בשתיים לפנות בוקר

בס"ד

שיחה בין דבי לדבי, בשתיים לפנות בוקר.

שלום, דבי יקרה שלי! מזמן לא דיברנו.
כן, המראה בחדר שלנו התקלקלה, נכון, אבל אז מה? לא צריך אותה, אפשר גם ככה.
אז מה שלומך, דבי? מה את מספרת?
כלום?! את בטוחה?!
אין לך מה להגיד לי? זהו, את ברוגז?
למה? מה עשיתי לך?
את לא אוהבת אותי? אבל אני זה את!
דבי, אני יודעת שאת קצת כועסת עלי.
את רוצה להיות אחרת, כן. אני יודעת.
את רוצה שיער בצבע אחר, ואת רוצה קול שונה ו…
בסדר, אל תתרגזי, נכון, אז אולי הדברים האלה באמת לא כל כך חשובים, אבל את רוצה להיות טובת לב יותר, את רוצה להיות רגישה יותר, כעסנית פחות, עדינה יותר, ו…
היי, בסדר, בסדר, אני אפסיק, אבל למה זה כל כך מרגיז אותך? בגלל שזה נכון?
בואי נפסיק להלחם אחת בשניה, טוב? זה הורס את הכוחות של שתינו!
תנשמי עמוק, דבי, תירגעי. את בסדר, את נפלאה.
לא, לא, אל תתנגדי, תקבלי את האמת דבי, אל תתכחשי.
את נפלאה ואת טובה ואת מקסימה. את מושלמת כמו שאת, דבי. את מתוקה! פשוט דבש!
יופי, ככה, תנשמי עמוק, עוד יותר עמוק, יופי.
את חכמה, את מוכשרת, התחום שלך זה לא שירה ומקהלה, פשוט לא, אבל את מדהימה בכל מה שקשור לאנשים. את יוצרת קשרים מדהימים בשניות ויודעת לשמור עליהם, מה שאנשים אחרים מתוסכלים אחרי שנים של מאמץ, את עושה ברגע. זה נכון, דבי, או שאני טועה?
את יפה, דבי, את יפה מאד. ואם רצית שיער שחור, אז מה? הבלונדיני הרבה יותר מתאים לך! ואם רצית עיניים כחולות? אז היית מוותרת על העיניים הירוקות המדהימות שלך?
טוב לב, רגישות… יש לך את זה, דבי. אולי זה לא בא מיד, אבל עם קצת מאמץ את הבן אדם הכי טוב לב שאני מכירה, ואל תהדפי את כל הדוגמאות שעכשיו עולות לך בראש. תקבלי אותם. תסמכי עלי, זאת את האמיתית, ולא התדמית השלילית שאת מנסה להשוות לעצמך.
להמשיך, דבי? זה לא יגמר! יגיע הבוקר ולא תספיקי לישון כלום!
דבי, מה ייתן לך להרגיש לא שווה, להרגיש מכוערת, מסכנה, רעה? מה זה יתן לך?
או, אני יודעת מה זה ייתן לך. זה פשוט יפתור אותך מעבודה, מלהתמודד עם אכזבות, עם כשלונות. את רוצה חיים קלים, דבי. ולא שאני לא מבינה אותך. אבל החיים שלך ככה הם קלים, דבי?
את חיה בשקר אחד גדול שאומר שאת דפוקה, חסרת תועלת, מכוערת, שמנה, שיודעת לקלקל כל דבר טוב, ולמה את מוכנה לחיות בשקר הגדול והמגעיל הזה? כדי לעשות לעצמך חיים קלים!!!
אבל אם זה עושה לך דווקא חיים יותר קשים, דבי, וזה עושה לך, אז אולי כדאי לצאת מכל הסרט הזה ולעבור לסרט אחר, מקורי ואמיתי יותר וגם נעים יותר, רגוע יותר, משמח יותר, קל יותר. אולי באמת כדאי לעבור לסרט אחר?
זה לא קל, דבי, נכון. את צריכה להפוך את כל תפיסת החיים שלך, וזה קשה. מסכימה איתך.
אבל את יכולה, דבי, אם רק תרצי. את חזקה, ויש לך גם אותי אם את זוכרת, אני איתך לאורך כל הדרך דבי, ולא יעזור לך לבלבל את המוח שאת שונאת אותי דבי, כי את לא. אני מבטיחה לך שאת לא.
הופ! מה זה החיוך החמוד והנבוך הזה שעולה עכשיו על הפנים שלך, דבי? אני צודקת, נכון? ותראי איך את חמודה כשאת מחייכת, חבל שאת לא רואה! באמת חייבים כבר לתקן את המראה בחדר הזה, הייתי מוציאה אותך מכל השטויות על זה שהחיוך שלך עקום וכל זה. שטויות במיץ עגבניות, דבי, פשוט ככה!
הוי! כמה טוב לשמוע את הצחוק שלך, דבי! הוא קטן והוא מהוסס והוא סמוק ונבוך, אבל הוא כמו עלי מרפא, כמו מים לנפש עייפה. איך שאת מתוקה ככה, דבי, איך שאני אוהבת אותך!!!
טוב, אני רואה שאת כבר סוף סוף נרדמת, דבי, שהחיינו! אז רק נשיקה קטנה, ולילה טוב!!