שטיפות מוח
הם עיוורים מרוב שטיפות מוח על החיים, פעם אחת, אבל הם הולכים בדרך שכולם מציבים להם. צריך ללמוד, ורק ללמוד, כי מספרים מראים עד כמה אתה חכם ובלי בגרות אתה כלום. אם אתה לא טוב במתמטיקה אתה מטומטם.
לפעמים הייתי רוצה לחיות במקום שבו הזמן והכסף אינם חשובים כלל, מקום שבו לא מודדים את החוכמה שלך במספרים ובזיכרון שלך ובכמה אתה טוב בדקלם את שטיפות המוח האלו שמקטינים אותך וגורמים לך להיות כלום. מקום שבו הדרך שלך, הדרך שאתה מחליט לסלול לך היא הדרך הכי נכונה, שבה אתה יכול להיות אתה. ובעולם כזה כמו שלנו שכולם רובוטים של החוקים, כלואים בתוך מסגרת אחת שמנסה להפוך את האדם לשווה לאחרים להפוך את כל בני האדם לאחידים, שבו אם אתה שונה והולך בדרך אחרת אתה טיפש, מטומטם, חסר כל השכלה ודרך חיים.
הדמיון שלי…זה הדבר היחיד שלא נותן לי לא להישבר,לא לקרוס. זאת הדרך המיוחדת שלי להישאר ניצבת כשציפורני נעוצות היטב בבשרו של הגורל שלי וגורמת לו טיפה להתייפות ממה שהוא באמת. אולי אני לא הילדה הכי חכמה שתפגשו, נראת קצת שונה, נמוכה. וזה בסדר כי מעולם לא הייתי מושלמת או אהיה. וברור לי שתמיד תעקמו מבט אם תראו מישהו שהוא לא הכי יפה, רזה, חכם. וגם אני. אולי אני לא אסיים את לימודי בהצטיינות, אבל מי אמר שאני לא אוכל להיות אמא טובה? זה בכלל לא משפיע. מי אמר שאני צריכה להיות אינשטיין כדי להגשים את החלומות שלי?. להיות מי שאני?.
תגובות (2)
וואו. אני ממש מסכימה איתך, ואני חייבת לציין שהמשפט האחרון ממש עשה לי את זה.
תמיד כששואלים אותי מה תרצי להיות כשתהיי גדולה, אני עונה להם-ציירת.
ומיד מתחילות להן השטויות המפורסמות שכל אדם אומר.
"זה לא מקצוע שאפשר להתפרנס ממנו,"
כל אחד חושב שהכסף מעניין אותי, לא, אני שונה מאחרים. אני בניגוד לאחרים יכולה לחיות ללא כסף. אני תמיד עונה להם שאני פשוט אמות וכך אתפרנס, דיי דבלי מקווה שהם הבינו את זה.
אחת מחברותיי המוזרות גאון בכל מה שקשור למקצועות בבית הספר. וכולם ממש תופסים ממנה, הפכו אותה למן אדם גאון שהעולם הביא.
הבעיה היא: שידע כללי אין לה. חוכמת חיים גם אין לה.
אני לא מבינה למה כולם חושבים שהציון 100 במבחן הופך אנשים לח
חשוב לציין שאני שונאת את כל החברות שלי!
אח שלה הקטן פג, שאלתי אותה אם הוא פג (לפני שידעתי,) ואז היר החלה לקלל אותי מפני שהיא. חשבה שזו מן קללה.
בקיצור היא סתומה לגמריי. וגם העולם הזה.
*לחכמים.