שונה.

אני יודעת שאני שונה .
אני מרגישה שונה .
אומרים לי שאני שונה .
אני נפגעת בקלות .
אני רגישה .
אמרו לי שאני רגישה.
אני מרגישה תמימה ,
למרות שהרבה עברתי בחיי ,
התמימות עדיין לא נעלמה..
ואולי זה פשוט ההורמונים של גיל הטיפש עשרה .
אבל אני נפגעת בקלות ואנשים יודעים זאת
והם מנצלים את הרגישות שלי
את הנחמדות שלי
את התמימות שלי
את האכפתיות שלי
את כל מי שאני ,
כדי לספק את רצונם האישי
ואם אני רוצה משהו
דורכים עליי כמו על שטיח
כשאני מבקשת עזרה
אני נהפכת לבלתי נראית
כשאני במשבר
אני לא קיימת.
תמיד רק אותי רוצים כשהם בצרה
וכשאני בצרה אני מבקשת עזרה מכל אחד ואחד
אבל לאף אחד כבר לא אכפת כי הם שקועים בעצמם .
אני צריכה להשתנות להיות יותר קרה
להיות פחות נחמדה
להיות אדישה
לא לעזור
אולי אז …
מישהו יראה שגמאני קיימת ?
אולי אחרי שאני אהפוך להיות כמו כולם
אוכל לבקש עזרה ואף אחד לא יתעלם ממני ?
חבל שאני כל כך עקשנית
ולא ניתנת לשינוי .
חבל שאני שונה.