שוב לא מבין את עצמי
לא עשיתי משהו רע, לא נכנסתי למשהו חדש שיכול להזיק לי להפך.
התחלתי את מה שכולם רצו שאני יתחיל כבר מזמן, התחלתי דרך אחרת כי זה מה שרציתי.
רציתי לראות את החיים שלי בצורה אחרת, לא בצורה עלובה כמו עכשיו.
אני רק בהתחלה ועדיין לא צחקתי עם דמעות של אושר, ואני לא יודע אם זה יקרה עוד כמה זמן.
לפני כמה ימים הרגשתי כל כך טוב, אבל אתמול נכנס בי משהו שאני לא מצליח לפענח אותו.
הרגשה לא מוסברת ומציקה, אמא שלי מסתכלת עלי במבט מודאג ושואלת מה קרה לי שאני פתאום עם פרצוף עצוב, כאילו מישהו נפטר. אני מסתכל עליה ולא יודע מה לענות.
במילה אחת, אני לא יודע מה יש לי.
יש בי שינוי, אני לא אותו אופק שמכירים.
אני כבר לא מחייך לכל אחד,
אני מתבייש מעצמי,
אני לא מסוגל לעשות דברים בלי פחד,
אני חושש מכל דבר חדש,
אני רוצה לעשות דבר מסויים אבל אני לא מצליח,
אני לא מאמין בעצמי,
אני מתקשה לאהוב אנשים,
אני בוכה מכל מילה,
אני מתייאש מהר,
אני פשוט מישהו אחר לגמרי, אף פעם לא הייתי טיפוס מוזר כזה.
אף פעם לא התבודדתי ככה, ואני לא יודע איך זה קרה.
בימים האלה אני עצוב, ואני לא יודע מה יקרה מחר שזה יום ההולדת שלי.
אני עצוב, וזה נראה שזה לא השתנה, ועוד זמן ארוך אני אשקע בדיכאון.
שוב אני לא מבין את עצמי.
תגובות (7)
זה עלייך מדרגת חמש ראשונה
אופק
אני מבינה אותך אבל אל תהיה עצוב אולי אתה בדיקעון מכול מיני דברים ואני לא יודעת מה הם בידיוק
אני יאכל לך יום אולדת שמח ואני מקווה שתחזור לאיות אופק שמח יותר
ובקשר לזב שאומרים לך שישתנתה תירא עם בחרתה בדרך טובה זה טוב מאוד אבל עם בדרך אחרת אז אני מיצטערת אולי היה באמת לא טובה אני השמח מאוד עם תשתף אותי קצת יותר כדי שאני יוחל לעזור לך
אוהבת שרית
……………………………………………………
אופק, לא! אני לא מרשה לך להתבודד!!! בדידות זה לא דבר שמתאים לכל אחד, אמרתי לך (?). זה לא טוב לשקוע בדיכאון, במיוחד עם אמרת שאתה לא רגיל לזה, זה עלול לפגוע בך.
תקשיב, תנסה לבוא לאמא שלך, לחבק אותה הכי חזק שלך, עד שהיא תשאל מה קרה ותנסה לספר לה מה עובר עלייך (אמהות מבינות יותר טוב בדרך כלל).
אני יכולה להגיד לך, מנסיון אישי, ואני לא באה לפגוע או להפחיד, אבל זה (הבדידות) יכולה ליצור אופק חדש בך. יכול להיות שזה יהיה אופק חברותי ויותר טוב, אך זה יכול גם ליצור אופק… עם מצב רוח יותר רע ממה שיש לך עכשיו. אנשים שמכירים אותי חושבים שיש לי פיצול אישיות, לא מצחיק, אמיתי. אני יכולה להיות הבנאדם הכי מדוכא בעולם, ופתאום לצאת עם איזה בדיחה ולהצחיק את מי שלידי (או רק את עצמי) אני יכולה לדבר רגיל, ופתאום ככה סתם, בלי לחשוב על זה בכלל, להתחיל לדבר בקול תינוקי כזה.
בדידות משנה אנשים, זה כן. אבל,….. אני לא מרשה לך להתבודד!!!!!
תהיה שמח,
חברותי,
תשתלב לאט,
תראה לאנשים את הכישרונות שלך,
תחבר לכולם (הכי עוזר)
תפרוק הכל, מקסימום תבכה, עד שלא יהיה לך יותר דמעות.
תשחרר את הגוף, תרפה,
תחשוב מחשבות חיוביות (:
תהיה האופק ש **אנחנו מכירים** השמח, המצחיק, תהנה קצת, אתה בן 16!!
וכמו שאמרתי, תתרחק מבדידות, היא לא טובה לכולם.
וואו, סורי על החפירה..
דבר ראשון המון המון מזל טוב !!
וגם לי הייתה תקופה כזאת – לא האמנתי בעצמי
שנאתי את עצמי, לא רציתי לעשות כלום, לא סמכתי על אף אחד
הייתי עצובה רוב הזמן והרגשתי סוג של ריקנות בלב
אבל זה עובר, התבגרתי והבנתי, שכל זה קרה בגלל סיבה מסוימת
מתישהו אתה תדע את הסיבה ותתמודד מולה
ושה יסתיים
תמיד יש בחיים תקופות קשות
ואתה לא יודע איזה תקופות קשות עברתי
ואני בטוחה שגם אתה
ככה זה דרך החיים
אבל יש לך אפשרות להתמודד מול זה
אותי תנסה , לשמוע שירים שאתה אוהב
להבין למה אתה בוכה מכל מילה
ואז תתמודד מול זה
מקווה שעזרתי
ושוב… המון המון מזל טוב , ושתדע שאני מאחלת לך את כל האושר האפשרי
כי אתה ראוי לו !!!
מזל טוב ואואואואואוואואאואואואואואווטואואוטואוטוטוו
תודה על התגובות, שימחתם אותי. ^^