שבר
עבר יום מאז.. יום שלם, של הרבה בכי.
יום של כאב, עצב ודיכאון.
יום שבו אני משחזרת את הרגע הזה שוב ושוב, כמו סיוט שחוזר על עצמו כל פעם מחדש.
אני שומעת אותו לוחש לי באוזן "את מדהימה" ונושם בכבדות, וחוזר על השם שלי כל כמה זמן.
באותו הזמן אני אומרת "לא. דיי! עזוב אותי. אני לא רוצה! " ככה חזרתי על המילים האלה שוב ושוב.
והוא ממשיך בשלו כאילו לא אמרתי מילה.
אני פשוט שונאת אותו.
אני שונאת אותו כל כך.
הוא לקח לי את החיים והפך אותם לסיוט אחד גדול.
אני לא מסוגלת לסמוך על אף אחד.
לא מסוגלת על לחשוב על משהו שזה לא אותו הרגע הזה.
אני פשוט לא מסוגלת לחשוב על משהו אחר.
הראש שלי לא מפסיק לשחזר את הסיטואציה הזאת שהוא מעליי, ופשוט לא מפסיק בעודי צועקת לו שאני לא רוצה ושיפסיק.
הוא פשוט הרס אותי ושבר אותי מכל פינה אפשרית.
הדבר היחיד שאני רוצה שיקרה זה שיגידו לי שהכול יהיה בסדר.
הכל יהיה בסדר ואולי יום מן הימים זה יקרה , אולי יום אחד, מתישהו אני אהיה בסדר ולא אהיה שבורה יותר.
תגובות (4)
זה אמיתי? אם כן, אני כ"כ מזדהה איתך. אם לא, פשוט נכנסת לי לראש.
אם זה אמיתי ואת צריכה לדבר את תמיד מוזמנת לשלוח הודעה. בכל מקרה הכתיבה שלך מדהימה
אני… מכירה מישהי ש… עברה חוויה כזו. כשאני חושבת, מעבר לסטטיסטיקות, קשה לי לתאר לעצמי אישה שמעולם לא חוותה הטרדות מיניות, לכל הפחות. זה חרא. זה חרא חרא חרא חרא. ואני שונאת את האנשים הללו כל כך. כל כך.
המכרה שלי… היא עברה את זה לפני מספר שנים, והדבר הזה לא נמחק לה. אבל מה שכן השתנה, והיא טורחת לספר לנו את זה כל הזמן, זה עניין החברים. שהיא מצאה אותנו, חברים שלה, שתומכים בה וגורמים לה להרגיש טוב יותר. וזה לא רק בעניין שהיא פשוט פתוחה לדבר איתנו על זה, היא בכללי אוהבת אותנו. אז… אני תמיד כאן, אם את רוצה את החברה שלי. ואני לא אומרת את זה בצורה כזו של "אני כאן כדי לתמוך בך כשצריך", אני אומרת את זה בצורה של "אני כאן כי אני מוכנה להכיר אותך ולהתחבר אלייך ואם אי פעם תרצי, לתמוך בך כשצריך".
תספרי לאנשים שקרובים אלייך על זה. אל תשמרי את זה. בבקשה ממך, תוציאי את זה בפני ההורים שלך לכל הפחות.
לא תמיד הכל יהיה בסדר לפעמים אנשים אומרים את זה אבל בדיוק ההפך מציעה לך לקרוא את השיר שכתבתי קוראים לו: הכל יהיה בסדר