רק שופכת את הלב לא מצפה לתגובות

"כפי שהשינה מתוקה לאחר יום עבודה, המוות נעים אחרי חיים טובים." ~ ליאונרדו דה וינצ'י

*****************
אני יושבת בשולחן במטבח וחושבת מה אני יעשה עם כל המילים שמסתחררות בראש שלי התה שלי כבר התקרר סיימתי את ההודעה לאבא אבל עדיין אני מרגישה שהלב שלי ריק הוא היה ריק מאז שאבא עזב את הבית הוא המשיך להתרוקן ככול שקרו יותר דברים הפרידה שלי מעמוס המעבר שלי מירושלים לחדרה המעצר של אחי הגדול ועכשיו זה. אני חושבתי שאני כבר חסינה מפני רגש אבל עדיין ירדו לי שתי דמעות שמיהרתי להסתיר מאימא אם אני לא יהיה חזקה אז מי כן?.
גראני אני במרחק של מדינה ממך ועדיין אני יכולה להרגיש את האבל שמתפשט בבית לאט לאט. כשאמרתי לאחי הקטן ניסיתי לשמור על ארשת פנים של בובה ללא רגש כמו בכל פעם שקורה משהו, מאור אמר שאני מכחישה אימא אומרת שאני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם כאב אז אני שותקת וליבי יודעת הכל אבל מעדיפה לשתוק ולתת לי להכנס לבועה. היא עכשיו בטח בשוויץ עם אבא שלה אולי נהנת אולי בוכה על עוד חיה שמתה ועושה רגשות אשמה לכל מי שסובב אותה, הטלפון שלי שבור אז אף אחד לא ידע על זה עד שחופשת פסח תגמר,זה טוב.. אני חושבת יהיה לי מספיק זמן ליצר עוד מסכה של ילדה שהכל בסדר איתה. אני יספר לחברים הקרובים למרות שאני לא רוצה לספר אני חייבת משום שהם ינסו לגלות מה קרה לי בכל זאת לא משנה אם אסתיר את זה או לא, אז עדיף כבר לספר אני יבוא ויגיד כבדרך אגב:"סבתה שלי מתה.. אני בסדר אני לא רוצה לדבר על הנושא הזה… אוקי אוקי… יואו מישל י'רוסי מה אתה אוכל שם…חחחחח". אני חושבת ככה זה עבד פעם שעברה שסיפרתי להם משהו הם שותקים אבל יודעים שמבפנים אני נרקבת עוד טיפה. אני לא רוצה שירחמו עלי אני לא רוצה שיגדו לי שהכל יהיה בסדר אני רק רוצה להמשיך בחיים שלי ולכתוב את כל המילים שמסתחררות בחיים שלי בקטגוריה של סיפורים אישיים לראות אם עוד אנשים מרגישים כמוני לראות שאני לא לבד לבד עכשיו בלי גראני.