רק עכשיו הבנתי כמה אתה חסר לי

מה יהיה?
מה יהיה בסוף?
אני לא יודעת אם אני אוהבתב אותך או לא, אני רק יודעת שאתה אוהב אותי ושאני ממש מתגעגעת אליך, מתגעגעת בלי סוף.
אני יושבת פה ואני בוכה בזמן שכל החברים יושבים מאוחרה צוחקים ונהנים, אני לא יודעת בידיוק על מה אני בוכה, אולי עלזה אנחנו לא ביחד, אולי על ההתקפי געגוע המפחידים שיש לי אליך עכשיו, או אולי בגלל ל"ג בעומר, או על זה שבתקופה שאני ציכה חברות שיהיו איתי ויבינו אותי כולן שכחו ממני.
אני לא יודעת להסביר את זה אבל אני מרגישה שאני רוצה אותך תמיד איתי, תמיד לידי ותשב פה ותחבק אותי כמו פעם, אני מתגעגעת לרייב, לגע הזה שירד גשם ואני ואתה התחבקנו בלי סוף והתנשקנו עם חיוך על הפנים אני זוכרת שלא רציתי להוריד את החיוך מפנים בזכותך.
אפילו עכשיו כשהלכתי לסטוץ הקבוע שלי ופשוט לא היה לי חשק, רק חשבתי עליך הרגשתי רע, רציתי רק אותך אתה לא מבין?!
נראלי שאני עדיין אוהבת אותך, רק עכשיו אני מבינה את המשפט "רק כשמשהו כבר לא שלך אתה מבין את הערך לו וכמה הוא היה חשוב לך"
הלב שלי יוצא החוצה אבל אן לי מילים להסביר את מה שאני מרגישה עכשיו…