רק משאלה

ביקשתי פעם מאלוהים משאלה, כשכאב לי, כשהייתי פגועה.
ביקשתי משאלה,אבל לא באמת,
משאלה שלא ידעתי מה מטרתה ומה תוצאותיה.
אבל כאב לי,אז לא היה לי אכפת. וביקשתי מאלוהים לב שחור, לב חזק.
כזה שלא יכול להיפגע,לא לאהוב,לא לצחוק, שחור כמו הלילה שיודע למה לצפות.
ואמרתי את זה בתוך תוכי, בלי כוונה שהוא ישמע, אך כרגע אני מסתכל במראה ומגלה,
שהוא כן שמע, הוא כן הפנים, הוא הפך את ליבי לשחור, ולא אדום ותמים.
לב שחור כמו פחם, שלא מרגיש שום רגש, שלא יכול להיפגע,
ואם הוא נשבר, איני מרגישה כל רע.
אך אני מסתכלת ואומרת לעצמי,
זה לא מה שרציתי, רק רציתי,
לא להיפגע.