רעש נורא

עוד פעם שומעת.
את הרעש.
את רעש האזעקה.
רעש עולה ויורד,
חודר לתוך הלב.
רצה למקלט,
כל המשפחה אחרי.
את הכל משאירים מאחור.
הנה, עוד יום נהרס.
למה? למה דווקא אנחנו?
העם של אלוהים!
העם הנבחר,
נפגע.
את קול האזעקה לעולם לא אשכח.
למה בשבת?
למה ביום קדוש כל כך?
רוצה שלום.
לגור בשקט,
שלא יקרה עוד פעם,
שאני אצטרך לעצור את החיים,
ולרוץ למקלט.
לא רוצה לפחד.
אני אופטימית.
אבל זה לא אומר שאין בי פחד.
מי שלא שמע את רעש האזעקה,
שישמח.
אין קול איום יותר,
מפחיד יותר,
וכואב יותר.
כי כשאזעקה שומעים,
יודעים שיש סיכוי שמישהו איבד חיים.