רכבות חוצות
"זה הכול בגלל החינוך הדתי הזה,"
"ממש לא."
"אה, ממש כן. אם היינו מקבלות חינוך שונה, היה לנו מגע עם בנים ודברים כאלו לא היו קורים."
"זו בחירה שלך אם לפגוש בנים או לא. אל תאשימי את החינוך הדתי. זו את."
"אבל למה צריכה להיות בחירה בקטע הזה? זה לא אמור להיות טבעי, בנים בנות יחד? טבע, כאילו. זכר ונקבה שהאלוהים ברא."
כאילו.
***
"את יודעת מה חסר לכל הלוק הזה שלך?" הוא פתח. היא הפנתה מבטה מהחטיפים שהיו במכונה, וחייכה קלות, לא מבינה מה הבנאדם רוצה. היא הייתה מבואסת, אחרי שלא עברה את המיונים לצה"ל. היא הייתה בודדה, בתחנת הרכבת העמוסה. הז'קט האדום המחוייט שלה בלט באפור החורפי שעטף מכול כיוון. גרביוני הבלרינה שלה, שרכבות החלו לחצות אותן, חשפו ברכיים שטוחות מתחת לחצאית משובצת, אדומה גם היא. היא העבירה יד בשיער הפרוע. הוא פתח את מכונת השתייה להטעין בקבוקים.
"חיוך," הוא המשיך, בקול עליז ואינטימי משהו. "איפה החיוך שלך?" והיא חייכה. ממבוכה.
***
"אני הייתי הולכת," אמרתי לה.
"מה הולכת? לא נעים,"
"מה לא נעים!"
"האיש נחמד אלייך, לא תהיי נחמדה חזרה?"
"מותר להיות מגעילה לפעמים."
"חשבתי שאני יכולה-"
"לחשוב זה לא מספיק."
"ידעתי שאני יכולה לעצור את זה."
"עובדה שלא."
"עובדה שכן!"
"נתת לו את המספר שלך!"
"אבל חסמתי אותו בוואצאפ…"
"איך- למה יש לך את המספר שלו?"
***
"היי," הוא כתב.
היא הסתכלה. הלב שלה פרפר.
"למה בתמונה אין את החיוך המהמם שלך?"
היא עצמה עיניים. וחייכה.
***
"החיוך המהמם שלך!" רעמתי.
"הסברתי לו יפה שזה לא יעבוד…"
"למה מלכתחילה אבל לא מנעת את זה? הוא בן 30!"
"לא בטוח שהוא בן 30!"
"בסדר בסדר. חסמת אותו?"
"כן, אחרי שהסברתי לו."
"למה הסברת לו?"
"כי ככה!"
"בחייאת, פשוט חוסמים! עזבי חוסמים, לא נותנים את המספר שלך, אלוהים!"
היא הביטה ברצפה בשתיקה. ושתינו ידענו, שהיה לה נחמד, שמישהו שם עליה, והסתכל עליה, והעיר לה. והיא יכלה וידעה לעצור את זה, ידעה אולי אפילו לאן זה יתפתח. אבל היה לה טוב אחרי שהיה לה רע, ולא היה לה כוח לחשוב, ולפלרטט אפילו אם הוא ממש מבוגר זה לא כזה נורא.
כי היא חכמה, והיא בוגרת, והיא מבינה, ויכולה לעצור את זה בזמן. היא מודעת למה שהיא עושה, ויודעת לשים גבולות, ולה זה לא יקרה.
ואני צורחת מבפנים, שתהיה ביצ'ית, ולא תשים פס, ומה נראה לה שהיא כזו רכיכה.
אבל מבינה אותה בלב כואב. רוצות אהבה, מרגישות כל כך לבד, והעולם כל כך גדול. איזה אחד שמלטף לנו את האגו החבול זה לא כזה סיפור, כי אנחנו דתיות, ואנחנו בוגרות ומחושבות ויודעות לשים גבולות.
כמו הגבול עם החצאית, היא אף פעם לא חושפת לנו את הברך. אנחנו מודעות, אנחנו יודעות לשים גבולות.
ומי לא רוצה לפלרטט לפעמים. אז מה אם הוא בן 30.
תגובות (6)
ממש מדהים.
תודה לך :)
וואו, זה מושלם. כתיבה יפה מאוד.
תודה!
כתיבה יפה וזורמת.
לא מצאתי שגיאות כתיב (אני לא מחפש, השגיאות צורמות לי בעין).
המעבר בין צירי הזמן צריך ליטוש, למרות הכוכביות.
"החצאית אף פעם לא עוקפת את הברך" – אצל דתיה שמחזיקה מעצמה דתיה, החצאית תמיד מגיעה עד מתחת לברך.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
צודק שהמעבר צריך עבודה, אבל למי יש כוח ^-^
זה לא גזענות, זו סטיגמה שכדאי שתבדוק לפני שאתה אומר, כי היא לא נכונה באופן גורף. מניסיון.