מה אני באמת מרגישה?
מעצבן…
להסתכל מסביב ולדעת שאתה צודק, שאתה מבין, שאתה יודע. ולמרות הכל, למרות הכל כולם משקרים לך בפנים.
להרגיש הרגשה כזו של אתה רוצה-לא רוצה לעזור לאנשים האלא שוב. ואז להרגיש שוה את הסיפוק-חוסר סיפוק הזה. לא לשמוע אפילו פעם אחת תודה…
מישהו פעם אמר כשבנאדם צריך להלחליט משהו, אז יש אנשים שאומרים 'לוקח לי מלא זמן להחליט'. זה לא נכון. בנאדם קובע את ההחלטה שלו בשנייה ששואלים אותו עליה. במשך כל הזמן אחר כך- הוא פשוט מעכל את ההחלטה שלו.
להיות הילדה הזו שכולם מקבלים כמובן מאליו. ברור שהיא תעזו. ברור שהיא תתן לך להעתיק במבחן. ברור שהיא תהיה שם מתי שתצטרכי אותה. ברור! אבל ברגע שלא!? תבעטי בה.
חרא
המילה הזו מתארת את ההרגשה.
כל כך לרצות לבוא ולצעוק להם את כל האמת בפרצוף. את כל מה שאתה באמת חושב עליהם. אבל לא להעז…
אוף.
תחושת הייאוש הזו שאף פעם כלום לא ייסתדר. כל כך לרצות לראות את הבנאדם שאת כל כל אוהבת. שאת חושבת עליו כל היום…
להרגיש כל כך לבד…
תגובות (6)
וואו כול כך נכון!!!!!
את כותבת מדהים ואת צודקת
אוהבת3>
מצחיק שהבן אדם שאתה מוכן לספוג בשבילו כדור…עומד מאחורי האקדח…
מבינה את ההרגשה שלך…
את רושמת יפה :)
מדהים ..
את כותבת ממש יפה, מאוד אהבתי :)
וחוץ מזה, אני מכירה את ההרגשה הזאתי, היא כל הזמן איתי .. זאת הרגשה חרא, פשוט בא לך לצרוח על כל העולם ולבעוט במי שמציק לך, לא לראות אותו יותר בחיים ..
עם את צריכה עזרה אני תמיד פה בשביל לשמוע 3> – [email protected]
בס"ד
מאד מאד יפה! ואני דווקא כן מבינה אותך, אפילו מאד. זה הרגשה כאילו את חפץ שכל אחד יכול להשתמש בו כרצונו, ואז כשלא מתחשק לו, פשוט לבעוט! זאת הרגשה איומה!!
תיארת את זה כל כך מדויק ואמיתי. את כותבת יפה!
אני מבקשת ממך, תהיי חזקה ובטוחה בעצמך, ואל תתני לאף אחד להשתמש בך, את לא חפץ!! את בן אדם עצמאי עם דעות ורצונות!! לאיש אין זכות להשתמש בך כמו מברשת שיניים או מזלג!!! אל תתני לזה לקרות!!!
(כן, אני יודעת שזה קל להגיד וקשה לבצע…)
אני מאחלת לך שתמצאי את הטוב שלך ואת האושר שלך ואת עצמך, ושיהיה לך רק טוב ומתוק כל החיים!!
סליחה אם חפרתי, אני לא יודעת אם את אוהבת דברים כאלה או לא. זה פשוט נושא שמאד מדבר אלי. הקטע הזה הזכיר לי כל מיני דברים.
בהצלחה!!! את כותבת מדהים!!! שבת שלום!
לא יעזרו כל המשפטים המייגעים של "אל תדאגי אני פה בשבילך" וכל זה…
אז אני לא אכתוב אותם :)
אז ככה, מה שכתבת די מזכיר לי את עצמי לפני חודש (מוזמנת לעיין בפוסט הראשון שלי).
את יודעת מה עזר לי לעבור את זה?
קודם כל- לשתף. אני לא מדברת על שיתוף של אנשים ממש אלא אפילו אותנו. לכתוב סיפורים או שירים או כל מה שאת אוהבת לכתוב.
עוד דבר שעוזר- לעשות דווקא. זה בקטע רע אבל כמתנהגים אליך כמו לזבל, את לא צריכה לקבל את זה. תסתובבי עם מי שבא לך, אל תעשי מה שרוצים ממך (לא להגזים, כן? חחח). אני מדברת על לא להקשיב למי שלוקח אותך מובן מאליו.
מבקשים ממך להעתיק? תעשי פרצוף שלא מבין מה רוצים ממנו ותלכי. או תגידי "סליחה אבל אני מעדיפה שלא" או מה שבא לך.
רוצים שתעזרי להם כשקשה? תגידי "סורי אני עסוקה", תתעלמי. תעשי מה שבא לך.
אני ההוכחה שזה עובד :)
בהצלחה 3>
וואו זה ממש יפה :)
אשמח אם תעיפי מבט בסיפורים שלי.
המעודדת.