רגשות אשם- מוקדש לזואי :-)

היא כותבת את זה ואני קוראת את זה.

היא אומרת את מה שהיא מרגישה ואני- מפחדת להיפגע.

היא נותנת לי את כל-כולה, בעוד שאני מסתירה ממנה דבר-מה.

היא מכינה שיעורים, ואני בכלל בעננים.

היא מציירת יפה, אני מציירת כמו ילד רפה.

אני מתלהמת ומונה את החסרונות שלה, בעוד היא דואגת לציין כמה אני טובה כל הזמן.

אז חברתי היקרה,
יש לי רגשות אשם בגלל מה שקרה.
בואי פשוט נדבר על הכל
ונשכח שכל זה אירע.