ראש חציל

היום החמישי:
אני לא בטוחה שכדאי לי ללכת לבית ספר. אני יכולה להעמיד פנים שאני חולה ולראות סרטים.
אחחח… לעזאזל!
התארגנתי לבית ספר ואכלתי פרי לארוחת בוקר. נראה לי שהתעסקתי עם השיער שלי יותר מדי זמן מבדרך כלל.
נפרדתי מאמא שלי שאמרה בחזרה, \"תנסי לא להיות בשמש. זה חושף את הצבע יותר.\" ויצאתי לדרך.
חרא, אנשים מביטים עליי. לא, הם לא מביטים עליי. הם מביטים על השיער שלי! רצתי מהר ככל שיכולתי.
סוף סוף הגעתי לכיתה וניגשתי לחברות שלי. הן גם כן הביטו כאילו אני חייזר.
\"מה עשית לשיער שלך?\" שאלה האנה. \"הוא כל כך… סגול.\"

«בואו נגיע להתחלה»

היום הראשון:
גרייסי דפקה על הדלת ומיד מישהו פתח לנו את הדלת. הוא נראה כל כך שיכור והסריח מאלכוהול ועוד הרקע מאחוריו של נערים פרועים ושיכורים התאים לו יופי.
\"תיכנסו, תיכנסו,\" אמר ונכנסנו.
גרייסי מיד הלכה לשבת על ספה ריקה ועדיין החזיקה את תיקה אל החזה שלה. אני נשארתי עומדת, רואה את הכאוס ממש מולי. פתאום הרחתי את נער שהכניס אותו והוא אכן עמד לידי. פתאום הרגשתי אצבע מחליקה במורד עמוד השדרה שלי ונכנסתי לפאניקה. מה לעשות?
הסתובבתי אליו. \"אם תיגע בי עוד פעם אני אדאג שכל העצמות שלך שבורות.\" ובמהירות תפסתי את האצבע שלו ואיימתי לשבור לו אותו. לבסוף הוא אמר, \"טוב!\"
הלכתי לסלון והתיישבתי ליד גרייסי. הוצאתי את פחיות הבירה מהתיק שלי ושאלתי אם היא רוצה.
היא עיוותה את פניה אליי. \"לא! חשבתי שזאת תהיה מסיבת פיג\'מות! איפה האנה בכל מקרה?!\"
מצטערת להגיד לך את זה, גרייס, אבל בגילנו זה מה שנחשב למסיבת פיג\'מות.\" פתחתי את הפחית והתכוונתי לשתות עד שמישהו חטף לי את הבירה.
האמת? די הוקלתי שהוא חטף לי את הבירה כי אני אפילו לא אוהבת את הטעם המר של הבירה. אני פשוט הייתי מאוד צמאה.
ירדנו למרתף ושם שיחקו משחק בירה שקראו לו בירה פונג. אבל חוץ מזה הייתה מישהי שרקדה ושיכורה. אפילו שלאף אחד לא היה אכפת, התביישתי שהרקדנית השיכורה היא החברה שלנו האנה.

היום השני:
טילפנתי אל גרייסי.
\"איפה את?\"
\"אחרי מה שקרה בפעם שעברה, אני לא באה יותר.\"
\"ואת לא אמרת לי? את פשוט חשבת שזה בסדר לנטוש אותי?! אני לבד עכשיו. למה, גרייס? למה?\"
רציתי להשאיר קצת דרמה מאחור כדי שתרגיש קצת אשמה עם עצמה.
דפקתי על הדלת והאנה פתחה אותה. \"אני שמחה שבאת.\"
\"אם זה עוד אחת מהמסיבות של פעם שעברה – אני עפה מפה.\"
\"תירגעי. אנחנו משחקים אמת וחובה.\" אמרה ומשכה אותי פנימה.
היא צדקה. נערים ונערות (שאני לא מכירה) ישבו מסביב במעגל ובמרכז היה בקבוק.
לאחר כמה זמן המשחק נהיה משעמם. ואז זה כאילו האנה קראה את מחשבותיי והציעה, \"בואו נשחק משחק אחר אבל אנחנו עדיין נצטרך את הבקבוק. אחד מסובב את הבקבוק והשני שהבקבוק מצביע עליו, המסובב מנשק אותו והמנושק מסובב את הבקבוק וכן הלאה. מוכנים?\"
לא. חשבתי לעצמי.
זה היה צפוי ביותר שלבסוף יגחע הגורל המר. נבחרתי להיות מנושקת בידי מסובב מאוד מכוער. הוא התקגם כדי לנשק אותי אבל התרחקתי ממנו עד שאמרתי לפתע, \"נזכרתי שאני חייבת לעשות משהו…\" קמתי והתקדמתי אל הדלת.
\"עסוקה במה?\" שאלה האנה מאחוריי.
\"בלעוף מפה.\"
דרמה-טראומה שאני אף פעם לא אשכח.

היום השלישי:
דפקתי על הדלת. גרייסי פתחה את הדלת. הפעם הייתי שמחה שאני מחוץ לבית. במקום ללכת לעוד מסיבה שהאנה ערכה הלכתי לישון אצל גרייס שעדיין התעקשה על מסיבת פיג\'מות.
ראינו סרטי אימה ושיחקנו טוויסטר עם האחיות שלה. פתאום מישהו דפק בדלת ואלו היו נעמי, סיסי ורוז.
הגיע הזמן לישון אבל אני לא יכולתי לישון כי סיסי ורוז דיברו, עד שנעמי צעקה עליהן לשתוק וזרקה עליהן כרית. וסוף סוף יכולתי לישון.

היום הרביעי:
אני חשבתי לתת לזה הזדמנות שנייה. דפקתי בדלת והאנה פתחה אותה.
המסיבה דווקא הייתה בסדר והיה איזה מישהו שנתן לכולם בקבוקי שמפו בחינם אז לקחתי שני בקבוקי שמפו.
עכשיו זה ערב וכבר חזרתי הביתה. חשבתי להתלקח עם השמפו החדש.
«אחרי המקלחת»
אוי, לא! לשמפו היה צבע! לשמפו היה צבע!

היום החמישי:
«ההמשך»
\"הכל באשמתך!\" צעקתי להאנה.
\"אשמתי? איך זה אשמתי?\"
\"הבחור הזה שנתן לכולם בקבוקי שמפו במסיבה שלך.\"
\"רגע, הוא היה עם שיער ארוך בלונדיני והיו לו משקפיים גדולים ושחורים?\"
היא תיארה אותו בדיוק. \"כן.\"
\"זה אח שלי! אני הולכת להרוג אותו!\"
«««»»»
תוך שבוע היה לי כינוי: ראש חציל.