קשה, כל כך קשה…

אלוהים אני לא מאמינה איך נפלת עליי…. זה נכוןןןן אין לך מושג כמה!!! ובואי תגידי לי את איך מתמודדים.. אנשים פוגעים והם בטח הבינו מן הסתם ולאאא אכפת להם! .. ואל תבכי.. :) 

וואו…את לא מבינה מה גרמת לי עכשיו, יש לי צמרמורת בגוף ואני לא מגזימה לך בכלל
יש הרבה אנשים שאוהבים להיות במרכז הבמה ויעשו הכל
כדי שיראו אותם…כל מילה נכונה, את כותבת נפלא!
Love You All <3
lian…;)

אביטל- אני לא יכולה לא לבכות, זה כלכך קשה לי…
אני פשוט מחזיקה את הכל בפנים אבל זה מכאיב כל פעם מחדש…
ואני ממש לא אוהבת להיות במרכז העייינים…

קודם כל, הכתיבה שלך. אי אפשר להתעלם מזה, יש לך דרך מיוחדת להעביר רגשות על הכתב, בצורה כזאת שדמעות עלו גם לי ואני דומעת מול המסך…
תשמעי, אני יודעת שזה קשה להיות לבד. אני יכולה להזדהות עם מה שכתבת אבל תזכרי שכל מי שלא מעוניין לדבר איתך באמת מפסיד, לא יודע כמה הוא מפסיד! הלוואי והייתי יכולה להיות פיזית לצידך אבל גם כשאני לא, אני תמיד כאן בשבילך, את יודעת את זה נכון?
וכן, אנשים פוגעים, ולפעמים גם לא אכפת להם מזה. אבל את יןדעת מה את שווה, אל תתני להם להפיל אותך כי הלפי מה שאני רואה, את ילדה אנטילגנטית, טובת לב וחברה מדהימה. אל תשכחי את זה. כל אחד שפוגע, שסתם לא רוצה לדבר איתך, פוגע בסופו של דבר רק בעצמו.
והיי, זה אף פעם לא נשאר ככה לאורך זמן, את עוד תמצאי חברים טובים שיאהבו אותך וידברו איתך לאא כי הם ירגישו חייבים, אלא בגלל שהם יכירו את האני האמיתי שלך, גם אם זה קשה לראות את זה עכשיו, זה עוד יקרה, את תראי. אז בבקשה אל תמשיכי לבכות, כשאת עצובה אני נהיית אוטומטית עצובה גם…
מקווה שהצלחתי לעודד, אפילו אם רק קצת…
אוהבת 3> נעמי.

תודה נעמי 3>
כן, אני מרגישה קצת יותר טוב (אחרי שהתעצבנתי בעיקר על המחשב) אבל עדיין, לפעמים אני בוכה ככה סתם, זה פשוט קורה…
אבל התגובה שלך באמת עודדה אותי ושמחה אותי.
אהבת ספיר 3>

ספיר, אל תבכי.
הם לא שווים את הדמעות שלך.
אני נפגעת, הרבה.
אבל אסור להיות חלשים לידם.
מותר להתפרק רק כשאתה לבד ואיש אינו רואה, אולי מלבד חבר קרוב, שיודע על הכל…
אני עברתי את זה, ואני עדיין עוברת.
יש ילדה שפשוט התלבשה עלי וכל הזמן הציקה לי.
אבל היא קיבלה את ההרגשה שאני לא מתייחסת
גם עם אני חוזרת הביתה ונופלת לתוך כרית עם דמעות.
אז לאחר המחצית שהיא כל הזמן ניסתה, היא התייאשה והפסיקה.
הזמן הוא תרופה להרבה מאוד דברים
במיוחד פצעים נפשים.
ואת תפגשי אותו בסופו של דבר, האדם שיבין אותך ויהיה לצידך תמיד כשאת עצובה ושוברה.
♥♥
נ.ב. הכתיבה שלך מהממת!
נגעת לי בלב !
לי כמעט יצאו דמעות…

תודה נוני 3>
ואת צודקת, אסור לנו להיות חלשים ליידם. אנחנו צריכים להראות שזה לא מזיז לנו.
תודה (=

אוי , יש לי הרבה לכתוב לך …,
רק שאני חייבת לצאת עכשיו – ועדין לא הסתרקתי..
אני אעשה את זה יותר מאוחר :) /:(
אבל סתם שתדעי שזה קטע מהמם^^

לדעתי, הדמעות עוזרות..
לפחות בשביל פירוק רגשות, אם לא תבכי תרגישי יותר גרוע אח"כ, אסור לשמור בלב, והדמעות זה דרך אחת לגרום לרגשות לצאת החוצה.

עכשיו בנוגע למונולוג.. שיר.. או מה שזה לא יהיה.
זה כתוב בצורה מאד טובה וחדה, המסר כואב וברור שממש מרגישים כאב בלב כשקוראים את זה.
עמוס ברגשות שונים, אבל ממש עמוס..

אהבתי ♥

קראתי את הקטע שלך ומאוד התחברתי אליו… אני יודעת מה זה לחיות לבד…אני יודעת מה זה להתחיל לבכות בלי שום סיבה הנראת לעין…אבל הדבר שעוזר לי הכי הרבה זה לדעת שאני לבד כי אני בוחרת להיות אני ,ואם האנשים האחרים לא מקבלים את זה הם לא שווים את זה, "להיות לבד אין הפרוש להיות בודד", את לא לבד כמו שאת חושבת ,לדוגמה יש לך חברים שדואגים לך ואוהבים אותך באתר גם אם הם לא פיזית אתך אנחנו תמיד פה באתר מחכים לסיפורים שלך. קודם תקבלי את עצמך ואת מה שאת ומי שאת ,תחליטי איזה חברים את באמת רוצה , כמה מעטים טובים ואיכותיים שהייה לך כיף באמת לבלות אתם ולצחוק איתם או כאלו שרק יעמדו לידך וימלו מקום של מילוי חלל … אני אשמח לדבר איתך על זה בהרחבה , את באמת כותבת טוב ונשמעת אדם נחמד ^_^
מצטערת על החפירה אבל אם את רוצה לפנות אלי זה המייל שלי [email protected] אני באמת אשמח לדבר אתך אני פשוט לא רוצה לכתוב הכול פה….מצטערת על החפירה…וזה טוב לבכות אל תעצרי את זה ביפנים. מקווה שעזרתי :)

נ.ב. מצטערת אם אני קצת לא קשורה אבל היה לי חשוב להגיב על זה….

רוני- זה בסדר….
פנטזיה- כן.. דמעות עוזרות.. (למרות שלפעמים זה ממש מציק)…
ויעל- החפירה בסדר ^_^, הייתי מדברת איתך במייל אבל אני עסוקה קצת עכשיו… אבל באמת שבשמחה ואת מוזמנת תמיד לשלוח לי מייל אם את רוצה :)