קצר בספארי

דרום אפריקה משסיימנו לתייר את החיות הדורגליות המקומיות מסדרת תרבות הבושה נותר עוד לדגום את חוויות החיים התת תסביכיים של סדרות נטולי הבושה.
בשפה פשוטה, שכרנו מכונית ונסענו לשמורה פרטית ללקט חווית ספארי של לילה אחד.
נסענו 15 קמ ' על דרך אבנים זועמות שחבטו בלי רחמים בתחתיות הרכב. שלט יחיד הפנה אותנו לדרך הזו ומשם והלאה גזר על עצמו שתיקה דוממת. גדרות תיל גבוהות הגבילו את חרותנו. פנצ'ר התרה בנו לא להתגרות בגורל ופרט לשמש הצהרים לא שזפה אותנו עין. צמחיית חורש דלילה התנשאה באדישות מתעלמת מאחורי הגדרות ופמפמה תחושת אי וודאות- האם אנחנו בפנים או בחוץ.
לרגל מלאת 15 ק"מ בישר השלט הבא שמכאן נכנסים פנימה. הרכב עבר עכשיו לסבול התמתחויות לא מידתיות על קרקע בלתי יציבה בין 2 גדות סוגרות של עשב אטום וגילה דימתה לראות עיניים צהובות מודדות אותה בתאוות בשרים מעבר לאין גדר. אני רזה.
צוות לבן ובדרום אפריקה זו הגדרה נחוצה שקובעת את תחושת השייכות שלך הוביל אותנו לחדרים. במקום צהרים זכינו למעין אוכל עטוף בהרבה פרשנויות למלא את המנות החסרות ויאללה לדרך. ביקשנו שמישהו ידאג לפנצ'ר שלנו ותמורת 50 דולר זכה שחור כלשהו בזכות הנדירה.
נסענו בקומנדקאר מגודל דמוי יציע, שמונה נפשות והוזהרנו להישמר ישובים, שאז ריח הרכב מכסה על הריחות הבשרניים היותר מפתים של גופותינו. יצאנו לצוד את חמשת הגדולים שבחוסר אחריות מורשים להתנייד בשטח ללא הגבלות. קראנו שהם המסוכנים ביותר אבל אנחנו במעין משורין ולפנינו עוד 7 נפשות לבחור מהן, כך שהתעצבה בהכרתנו מזיגה באחת מפחידה ומרגיעה.
לגשש הותקן מושב על המגן הקדמי במקום שסמל המכונית אמור להתנשא בגאווה.
שתי נסיעות עשינו, אחת באותו אחר צהריים ואחת למחרתו.
הנוף בבוש מתעתע כי מבט מרחיק רואה באופק מסך צמחי בלתי חדיר בצבעי ירוק. במבט מקרוב הצבע השליט הוא צהוב העשבים והעצים נראים יבשים ובלתי מפותחים. מה מוצאות האימפלות שהן מלחכות ברוב שקידה מהצהוב הצהוב הזה. "הנה פיל" אומר הנהג ומאיט עוד יותר. עיני רנטגן כי אנחנו לא הבחנו מעשרים מטר. הפיל הוא אדריכל הנוף, שמעצב את צורת העצים ושומר על אחידות השורה. כל ענף חריג מוצא את סופו בפיו, אין עצה. גזע שצבר בסתר חוסן, הוא המסרק שיסרק את עורו ובמוקדם או מאוחר מתבקע ומפסיד את חיותו.
העצים נראים מוכים, נכים, אין אלגנטיות בנוף. גנן אחראי היה תובע להרחיק לשנתיים את הפילים, שיתאפשר להם להשתקם.
עוברים הלאה, פיל בודד בלתי אלים, שמכרסם לאיטו מזכיר לי את אבא שלי. כזה יש לי בבית. עיני רנטגן כאילו עונה ומצביע על שארית העדר שמוטמעת ברקע. כולם כמוהו, ניתוץ ענפים ולעיסה תוך תנועה איטית, בטלביזיה יותר חי. נוסעים משם והלאה.
גם הקרנף אוכל, אך זו אישיות אחרת, מודד אותך בעיני פרנואיד ומחטט בתקדימיו אם נחוץ לעבור למוד של רצחנות. בסמוך אליו גורר טלפיים עוזר קרנף, מתלמד צעיר, שזקוק לדמות של אבא. זרזירי הבקר, שחתומים על שתי הטריטוריות נאחזים בציפורניהם.
נמר הוא הבעייתי מהחמישיה. אין בו מהבטחון הכוחני של האריה ולא מהנבזות של להקת צבועים. הוא אישיות של עולם הסתרים. הרבה חיבוטים נחבטנו עד שזכינו לצלם את אחוריו נבלעים בחורש.
נסיעות החיפוש מיגעות גם משום, שלכאורה לא מובטחת תצפית. שומרים על האשליה שהחיות אדון לעצמן. ואעפ"כ השקעתך מובטחת, על כרחך אתה רואה את הגדולים או שאיננו זכאים לטיפ. נוסעים על נתיב כבוש לאורך גבול השמורה ולפנינו עומד רכב. גם זו הצהרה. הנהג מתרגש מהשיח ברשת ומפיו פורחות הבטחות. לאורך הדרך בצל העצים פוסעת לאטה האלמנה ברדלס ובעקבותיה ארבעה גושי פרווה מתנודדים. איזה קוצי מוצי. ואז היא חוצה אל הרכב העומד ומשתרעת בצל כסא הגשש כחצי מטר מתחת רגליו. הכדרורים משתכבים בצל תחתיות הרכב ואנחנו ביתרון כי לנו מותר לזוז ולהתקרב. כמו הצגה מוזמנת. נמחקו אכזבות הבוקר.

זכינו לחוויה רגשית גם מבחינת הגודל וגם מבחינת ההתיחסות. יצור פרא מעודן במימדיו והליכותיו מצוי במצוקה של חוסר אונים לא מתקשה להפיק ממך את תחושת האפוטרופסות. זה יתרונם של היפים. והשימוש שהוא מואיל לעשות בשירותיך. בשביל זה מאמצים חתולים. משנחו, האם ממשיכה להוביל מתוך בטחון שעורפה מובטח.
זמן קצר אח"כ מוסעים הישר למאורה של צבוע מגוון, הכתובת מוכרת. הייתי אפילו מעיז לרמוז שבנו להם. כלבים תזזיתיים שמבט פרוע בעיניהם עומדים על המשמר כשמהמאורה יוצאים 3 גורים. מראה נדיר שהנהג מצלם לפרסום באתר השמורה, אבל נעדרת תחושת הסיפוק כי עבורם אנחנו לא נוכחים. יצורים שרק השנה נקנו, אבל לא את נשמתם אם יש דבר כזה.
בגורי הברדלס יסחרו כנגד שמורות אחרות אולי גם גני חיות. טבע זה ביזנס אם לא ידעתם.
בשמורות הפרטיות, התצפיות הן בקמעונות, כמעט כמו תיבת נוח. עליהן לשמור על מאזן אימה בין טורפים לנטרפים וברובן גם מעדיפים לותר על חיות שוברות מוסכמות מסוג הצבועים, שהם פראיים מדי. לנוח לא היה הלוקסוס הזה.