קפוץ לי, אלוהים

לא הבנתי את אופטימית או לא? וואי נורא בילבלת אותי בקטע הזה שכתבת.
מצד אחד את מעריכה את הדברים הרעים שקרו לך ומצד שני לא…
אז את מאמינה שאלוהים קיים אך אכזרי? אולי הוא זה שמסובב אץ הדברים בצורה שעושה לך טוב? את לא תדעי עד שתעברי את התקופה שעוברת עלייך.
רציתי לשתך אותך שגם אני אומרת קפוץ לי וזין על אנשים אבל רק על אנשים ולא על אלוהים.
מכל דבר רע שקרה לי בחיים למדתי להעריך את הטוב, למדתי והתחזקתי.
זה עשה לי טוב…
מקווה שתעברי את מה שקרה והכל יחזור לעצמו :) כל דבר מוזמנת לשלוח הודעה.
סורי אם יש שגיאות אני מהאייפוןן

אלוהים הוא לא אכזרי, לפעמים קורה שרע לנו בחיים, לא צריך ישר לבוא ולהאשים אותו. כאב בא כדי לחסוך כאב גדול יותר.
כשקורים לנו דברים טובים אנחנו אפילו לא עוצרים כדי להגיד לו תודה,
אבל כשאנחנו בצרה אנחנו פתאום כן יודעים לבוא ולהתחנן אליו, ואז כשאין כביכול מענה מתחילים לקלל אותו ולהאמין שהוא לא קיים?
תעשי לי טובה.
הכוח הזה שגרם לך לקום על הרגליים, להתמודד, לא בא מהאוויר. זה הכל מאלוהים, בין אם תרצי ובין אם לא.
הוא לא רוצה שתסבלי, הוא רוצה שתלמדי להתרומם ולעמוד על הרגליים.
וזה כן עצוב שאת מרגישה ככה ועוד לפני יום הדין..

תגידי את רצינית?
את אומרת לאלוהים "קפוץ לי?"
תחשבי רגע. את פאקינג אומרת למישהו שבחר להביא אותך לעולם, להביא לך חיים, להביא לך משפחה, שדאג שלא תיהי רעבה וצמאה קפוץ לי.
תעשי לי טובה, תגידי לכל מי שאת רוצה "קפוץ לי" אבל לא לאלוהים.
את חושבת שהכל מובן מאליו? לא. אלוהים נתן לך הכל.
בית, חיים. הוא נתן לך חיים! את יודעת, לא כל אחד זוכה לזה.

מה?

נו באמת, טוב, יש מצב שאת צודקת הרי היו מלחמות וכו…
אבל שכחת שזכות הבחירה בידנו. אני לא באה בכוונה להעליב. טוב, אולי כי לא יכולתי פשוט להתאפק. אז… אני אומרת עם כול הסיכונים בכך:
את מפילה את האשמה על אלוהים, נכון? הכי קל להפיל את האשמה על ישות נשגבת ונסתרת, אבל מה איתך, מה עם הסובבים אותך?
את שולטת בחיים שלך, את זאת שמקבלת החלטות ואם קיבלת החלטה שגויה, אלוהים לא חייב להציל אותך.

דבר ראשון: אני יודעת שאני פסימית. אני לא אוהבת להוציא את הטוב מהדברים, ואם למישהו יש בעיה עם זה, שיתמודד.
דבר שני: אני לא חושבת שאני מאשימה את אלוהים. אני חושבת שאני מנסה בעצמי, אני מבקשת, ואז שוב מנסה. הצלחתי להגיע לאיפה שאני בזכות עצמי, ולא בזכות אלוהים. אני שונאת את אלוהים, ואני חושבת שהוא אכזרי. אל תסכימו איתי, ותמשיכו לחיות במקום שנראה לכם כמו מציאות מושלמת (ומי שלא חושב ככה על המציאות, מעולה) שבה אלוהים הוא הדבר הטוב ביותר. אז אני שונאת אותו. מרוצים? יופי. לא מרוצים? בעיה שלכם, אל תבואו אליי בטענות. תבואו בטענות לאלוהים, שגרם לכך שאני אשנא אותו.
דבר שלישי: אני לא לוקחת שום דבר כמובן מאליו. אני לא חושבת שזה מובן מאליו, שיש לי בית, הורים חברים. אני לא חושבת שזה מובן מאליו שכן, גם אני מחייכת לפעמים. אני אפילו לא חושבת שזה מובן מאליו שאני יכולה להזיז את יד שמאל. אבל אלוהים בכל זאת לא נתן לי הכל. אל תחשבו עכשיו- מה זה קשור?!, כי אתם מודעים למה אנשים מתאבדים? כי הם מעריכים את החיים שלהם. הם קיימים ונושמים, והם לא לוקחים את זה כמובן מאליו, אבל החיים שלהם גרועים. הם לא צריכים להעריך את החיים, והם בכל זאת עושים את זה. ואז כמוני, הם שונאים את אלוהים על החיים האלה, ואז הם מתים.
דבר רביעי: אלוהים לא חייב להציל אותי. אבל הוא בכל זאת עשה דברים גרועים. אלוהים מעולם לא הציל אותי, אנשים עובדים כדי שיהיה להם טוב, הם לא יישבו בבית ויחכו לאלוהים שיעשה איזה נס. אני לא אשמה שהייתי קמה בבוקר וחושבת, למה לטרוח ללכת לבית הספר אם לא רוצים אותי שם? אני לא אשמה שתמיד ישבתי בצד ושתקתי, מחשש שאחד הטמבלים יחליט להשפיל אותי? אתם יודעים בכלל מה קורה בחוץ, אם אתם בתוך הבועה ששומרת עליכם? גם הטמבלים לא אשמים, הם סתם סתומים שלא יודעים מהחיים שלהם. אני לא מנסה להאשים את אלוהים בכל דבר. אני בכל זאת חושבת שהוא זה שגרם לזה. אבל כל אחד והדעות שלו.

ציפיתי לתגובות האלה. הבעיה בהן, שהן הדעות שלכם!!! אני כתבתי על הדעות שלי. אבל אתם לא יכולים לקבוע עובדה, אלוהים דואג להכל שיהיה טוב. אני לא יכולה לקבוע עובדה, אלוהים דואג להכל שיהיה רע. רק כתבתי מה שאני חושבת. אתם כותבים את זה כאילו זה עובדות. אבל צפיתי את זה. אני ידעתי מה יקרה כשאני אכתוב את זה, ובכל זאת הייתי כל כך סתומה, וכתבתי.
הקטע הזה… כתבתי כבר לפני הרבה זמן. זה קטע שבדרך כלל אני שומרת לעצמי, זוכרת אותו די טוב. אני כותבת אותו במחברות, באמצע השיעור, ומוחקת לפני שמישהו ישים לב לקשקוש שלי. לזבל שכתבתי. אני חושבת שזה זבל, ואני בכל זאת ממשיכה לכתוב את זה. אני כותבת רק כשממש רע לי. כשאני מרגישה הכי בודדה שבעולם. אז אני אומרת לאלוהים, "קפוץ לי, אני מסתדרת, ואתה לעולם לא תוכל לעשות לי רע".
אתם לא מכירים אותי. אתם חיים בבועה משלכם. אתם לא יודעים, בעצם אף אחד, גם האנשים הכי קרובים אליי, לא יודעים, שכשלפעמים כשחזרתי הביתה אני יושבת בחושך ובוכה לעצמי, בשקט. שימו לב, אמרתי חזרתי. אני כבר לא עושה את זה, כי בזכות עצמי טוב לי עכשיו. אני כבר הרבה פחות כותבת קשקושים. די כבר לומר לי איך להרגיש, ולמי להודות על כל מה שיש לי. אתם זרים בעיני, פעם הייתם זרים, וגם היום ובעתיד תהיו זרים, כי כל מה שכתוב באתר הזה הוא מילים מוקלדות על המחשב. גם הקטעים שלי הן מילים מוקלדות על המחשב, אבל בשביל כל אחד, מה שהוא כותב פה, בשבילו אלה דברים מלאי משמעות וחשובים כל כך. בשביל אחרים, אלה סתם מילים.
תפסיקו לומר לי מה לעשות ולמי להודות, זרים.
.ודרך אגב תודה רבה. בזכותכם יש לי עוד קשקושים במחברת. ויש בקשקושים האלה רק שורות קצרות.

״אני בכל זאת חושבת שהוא זה שגרם לזה.״
רגע, את בעצם אומרת שאת הדברים הטובים בחיים שלך את הבאת על עצמך ואת הרעים אלוהים הביא? חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח יפה יפה מצאת דרך נוחה להפיל את האשמה. לי יש מלא חברים וכן נוח לי לראות שהעולם שלי מושלם. אולי הוא לא, אבל אני אופטימית וזה עושה לי רק טוב. בינתיים ישלי חברים אמיתיים (הרבה מאוד) ציונים טובים, כל דבר שאני רוצה בחיים.
הרבה פעמים שנה שעברה התפללתי לאלוהים וקיבלתי את מבוקשי תוך פחות משבוע. זה גם לא ניצול, אני נהנת מהתפילה.

בכל אופן, ממליצה לך לחשוב על מה שכתבת קצת לעומק. אם לא, את יכולה להמשיך לחשוב את מה שאת חושבת בשמחה, ולסבול.

תפסיקו לומר לי מה לעשות? העלית את הקטע לאתר פומבי, אז ברור שיהיו לך תגובות נוגדות.
פסימית? למה, כי מה שאנחנו אומרות זה נכון?
לכי לבית של אנשים בלי רגליים, בלי ידיים, ותראי כמה הם שמחי, הם לא מבזבזים את החיים בלהאשים את אלוהים.
דבר שני, את מכירה בכלל את אלוהים? את מה שהוא עשה עבורנו במשך כל כל כל הדורות האלה? או שמבחינתך סתם יש מישהו גדול למעלה, שקוראים לו אלוהים והוא אמור לתת לנו טוב ושפע ומתנות?
תפתחי קצת תנך, תלכי לשיחות עם רבנים, תשכילי קצת!
תגלי מה באמת אלוהים עשה עבורנו, את הניסים,
כל אחת מסתכל על התחת שלו, שאלוהים לא נתן כלום עבורו,
לכי תראי מה קרה בצוק איתן! את כל הניסים, איך הטילים נפלו בשטחים פתוחים. לכי תראי מה קרה במלחמת עופרת יצוקה!
או שפשוט יותר קל לך להגיד "הוא לא קיים. אני שונאת אותו."
שהרי מובן מאליו שאת לא יכולה לשנוא מישהו – שלפי טענתך – לא קיים.
את לא רוצה ללכת ולבדוק מה הוא עשה בשבילנו? טוב, אז אל תגידי שהוא אכזרי.
וזה ממש לא נכון שהמציאות שלנו מושלמת בגלל שאנחנו מאמינים באלוהים. דווקא אנחנו רואים את המציאות כפי שהיא, אלה שבורחים ובוחרים לא להאמין מעוורים לעצמם את העיניים ואז להם המציאות נראית מושלמת.
את יודעת למה אנשים מתאבדים?
בדיוק מהסיבה הזאת.
מזה שאין להם במי לבטוח. מזה שאין להם מטרה בחיים. החיים שלהם ריקים מתוכן, אז הם מתאבדים. אין לנו בכלל רשות להתאבד. מי אנחנו שנעשה חשבונות שמיים ונמות לא מתי שאלוהים קבע לנו? הגוף שלנו הוא הקניין של ה', אין לנו רשות להרוג אותו, בדיוק כמו שאין לנו רשות לפגום בו ולעשות עליו קעקועים.
ומאיפה הבאת את המשפט ש'אנשים עובדים כדי שיהיה להם טוב' ?
אנשים עובדים כדי להרוויח כסף. כסף, כמו בית, כמו רכוש, הכל זה חומרי. הכל זה רק כלי כדי לשרוד בעולם הזה. ומה יודעת על קיום מצוות? על מצוות תעשה ולא תעשה?
המצוות האלה? הם מה שגורמות לנשמה שלנו להרגיש טוב יותר, לא כסף, לא רכוש, בסופו של דבר רק הנשמה ומה שהיא עשתה עולים למעלה, לא מה שהיא הרוויחה וצברה במשך השנים.
הכי קל להאשים מישהו אחר.
אני חושבת שכדאי שתדברי עם ההורים שלך על מה שאת חווה או לא חווה בבית הספר. ההורים לצידך במטרה לעזור לך.
אבל להוציא תסכולים על ה'?
וחוץ מזה, ניסיתי ללמד אותך קצת איזה ערך שתיים לחיים, לא באתי במטרה לצלוב אותך.
חג שמח.

כל אחד תופס את אלוהים בצורה שהוא רוצה. אז אתם תופסים אותו בתור האחד שנתן לכם חיים, ועשה לכם הכי טוב שבעולם. אני לא תופסת אותו ככה.
אני פסימית כי באופי שלי. ככה אני בכללי, וזה בכלל לא קשור למה שאתם אומרים.
יש לנו רשות להרוג את בגוף שלנו, כי אם קיבלנו חיים, והם באמת ריקים לנו מתוכן, ואנחנו לא אוהבים אותם, מה הם שווים? אני צריכה לסבול כל חיי רק בגלל שאלוהים נתן לי חיים? אז כולם אומרים שאלוהים הוא קדוש וטוב, וצריך להעריץ אותו? אף פעם לא התמודדתם עם מישהו שלא חושב ככה?! די כבר! אלה הדעות שלי, ואני לא אוהבת את אלוהים, אני לא חושבת שהוא טוב.
ולכל אחד טוה משהו אחר. הרוב אוהבים להיות אופטימיים, אבל לי טוב דברים אחרים. ולגבי עבודה, לא התכוונתי עבודה בתור משרה, לשבת במשרד ולשחק במחשב, ואחר כך לקבל על זה כסף. התכוונתי עבודה שגורמת לחיים שלנו להיות טובים יותר. אז כן, יש אנשים שבאמת עבודה שמקבלים עליה כסף עושה להם יותר טוב. אבל זו לא הייתה הכוונה שלי.
ומותר לנו לעשות עם הגוף שלנו מה שאנחנו רוצים. אוקיי, אז זה דבר טוב שאלוהים עשה, הוא נתן לנו את הגוף במתנה, שכל אחד ישתמש בו איך שהוא רוצה. לא שאני עומדת לעשות קעקועים או משהו כזה, אני די שונאת את זה, אבל בכל זאת מותר לי לעשות על הגוף שלי כמה קעקועים שארצה, הגוף שלי הוא שלי במתנה מאלוהים.
אתם יודעים מה? אני מאשימה את עצמי שהחלטתי לשתף אתכם ברגשות שלי.
אבל אף אחד לא מבין אותי.
איזה כיף. אני אשמור את הכל בבטן, וכשאהיה סוף סוף לבד אשפוך הכל. תודה רבה.
אלוהים בהחלט נתן לנו הרבה דברים, והוא בהחלט לא מושלם. אני יודעת, אני מודה. הוא לא כל-יכול. הוא יכול לגרום לנו לקצת סבל, כדי שנהיה חזקים יותר. אבל הוא לא צריך לגרום לי להרבה זבל. פעם ניסיתי להיות אופטימית. זה לא הצליח לי. אבל אם לאחרים זה מצליח, שייהנו.
אמרתי כבר, ידעתי שאקבל כאלה תגובות. אבל הרגשתי שאתם קובעים עובדות. אם טעיתי, אז סליחה, אבל אם לא, תבינו כבר, אתם לא יכולים להציב בפניי דעות אתם חושבים שאלה עובדות.
אני מעריכה את החיים, ואני לא מנסה להתאבד, או משהו כזה. פעם הם פשוט לא היו טובים, ואני מצאתי את השיטה שלי לשרוד בתוכם.
לי קל להאשים את עצמי. אני יודעת שככה אני מודעת למה שאני עושה. אז אני מאשימה את עצמי על כל מה שאני כותבת. אבל יש מקרים שאני חושבת שאחרים אשמים. אחרי הכל, קל לומר שקל להאשים אחרים. אבל אני לא תמיד אשמה.
.יודעים מה, אני לא רוצה להמשיך בשטות חסרת הערך הזאת. עשו לי טובה, תתעלמו מהקטע הזה, ותעזבו אותי בשקט. אז תגידו שהדעות שלי שגויות. אל תנסו לשנות אותן, ופשוט תעזבו אותי, יחד עם הטעויות שלי. אני יודעת להסתדר לבד.
אני שונאת את אלוהים, ואף אחד לא ישנה את דעתי.

אסור לנו מהתורה להתאבד. אז אל תשני פה סדרי עולם ותגידי שמותר לנו כי ככה וככה וככה. אסור וזאת עובדה. לא דעה.
ואם החיים לא שווים, במקום לוותר, להיות פחדן ולהרים ידיים, אפשר לחפש מטרה בחיים.
רוצה עוד עובדה? אסור לנו לעשות בגוף מה שאנחנו רוצים. הגוף זה רכוש של ה', אם לא הבנת מה זה קניין כשאמרתי.
אלוהים הוא כל יכול, סבבה?
הוא בשנייה של מצמוץ יכול לחסל חצי עולם, ובשנייה אחרת לבנות עולם חדש.
כמו שאמרתי – לא ניסיתי לצלוב אותך. לא קבעתי עובדות שאלוהים הוא טוב. קבעתי עובדות שבאמת קרו, ומה שבאמת קרה – הוא עובדה.
את יכולה לשנוא את אלוהים כמה שבא לך טוב? חח זאת לגמרי בעיה שלך. אבל אל תגידי שהוא אכזרי.
את רוצה לכתוב? תכתבי, אבל אל תבכי על התגובות שאת מקבלת, מה לעשות שיש אנשים שונים ממך עם דעות שונות ממך? רוצה להתלונן גם על זה לאלוהים?

את מאשימה את אלוהים בכל דבר שקורה? מי אמר לך בכלל שהוא קיים? אנשים שמתאבדים זה לא תמיד כי החיים שלהם גרועים, יש גם הרבה נמלים שמתאבדות, ידעת? למה שלמישהו יהיה אכפת? זה סה"כ נמלים נכון? בני אדם תמיד חושבים רק על עצמם… העיקר חושבים שעושים טובה שלא אוכלים חיות. אנשים אחראים לכל מה שקורה כאן, העולם הזה פועל בצורה מטורפת שכל אחד ממציא חוקים ושקרים על דעת עצמו כדי "לשרוד" ומנסה לדכא את המוח של השני כדי לשלוט. אחרי הכל לאף אחד אין באמת זכות להגיד מה לעשות, לא משנה מה הוא חושב שהוא…
זה פשוט מטורף, כסף זה סתם משהו שמדרבן אנשים להיות עבדים של הממשלה או לא יודעת מה! ומה שיותר עצוב שאיך שהעולם הזה פועל נהיה מסובך מדי כדי להבין אותו, והכל פועל עם כסף! אנחנו לא מתקדמים! אנחנו חוזרים אחורה! הדבר היחיד שמתקדמים בו זה סמארטפונים וטכנולוגיה חדישה, היום סמארטפונים מחר שליטה מוחית! מה הולך כאן? זה לא פרנויה זה על אמת! באיזה עולם מפחיד אנחנו חיים? כל אחד דואג לאינטרסים של עצמו, לכל אחד אכפת רק מהמשכורת שהוא יקבל, הדוגמה הכי בולטת היא במערכת חינוך, שכמעט כל מורה רק הורג לתלמידים שלו את האוזניים בצעקות, מדכאים את הדמיון עם רטלין, מחרימים כל דבר שמפריע להם בזווית של העין ומכחישים את העובדה שזה סוג של גניבה (חוקית, אבל עדיין. סליחה איזה דוגמה הם מעבירים בדיוק?), ועוד בסוף מתלוננים שהמשכורת שלהם עלובה (רובם עובדים קצת למה הם מצפים בדיוק? רק מחפשים איפה יעשו להם חיים קלים…) בקיצור פועלים רק על שקרים.
יש שקרים שחיתויות ורמאויות וכל מקום, איזה עצוב זה… בואו ננסה לדמיין מה יקרה עם כל תרבות השקרים+הטכנולוגיה החדישה בעוד עשר שנים…. תוהו ובוהו! אולי עד אז יוכלו לעשות ממנו רובוטים, לגנוב זהויות, ועוד ועוד ועוד… ומה עם הקרינה בכל מקום? נהיה מוטציות? כולם מתעלמים מזה, אבל זה בכל מקום ובמינון גבוהה. מה יקרה לנו? אולי אנחנו רק שפני ניסיון. כי זה באמת נראה ככה…

אני שמתי לב, כל הבעיות שאני שומעת ביום יום נזכרו כבר בעבר, זה לא חדש שאנשים רודפים אחרי כסף שדואגים לעצמם. זה לא חדש שאנשים מכורים לטלפון. אבל ההלכה שמו גדרות שמונעות ממנו לסבול ולהרוס את עצמינו.
לדוגמא: אסור לרדוף יותר מידי אחרי כסף זה חמדני, בשבת בכלל אסור לעבוד.
אסור לדאוג רק לתחת של עצמך צריך גם לעשות גמילות חסדים.
אסור לבזבז זמן ולהיות כל היום בטלפון.
בעיות אונס: אסור ללכת עם בגדים צמודים מידי או חשופים וקצרים מידי כי זה טבעי שבנים נמשכים לזה.
סיגריות? זה אוכל נפש אז מותר לעשן אבל אסור בשבת.
שמעת על ונשמרתם לנפשותיכם? זה אומר שאסור לשים קץ לחיים שלנו וזה עבירה לכל דבר.
כל דבר רע שתביאי לי בעולם אני אמצא לך הלכה שעושה את הטוב בשביל האדם. את עדיין חושבת שאלוהים אכזרי?
אני אמשיך להביע את הדעה שלי כאן כי את פירסמת פוסט וזו זכותי המלאה להביע דעה, קצת מוזר לי שאת נגד. יכול להיות שזה מפחד שנכנע אותך שבכל זאת הדרך שלך לא הכי טובה בשבילך?