קור בלב

שלג יורד מהשמיים,
פתיתים קטנים נופלים.
בהדרגה על המדרכה נערמים,
חוסמים כבישים.

הוא מזכיר את הקור בתוכי,
את הקור של ליבי,
אך הוא רק חיצוני,
הוא לא פוגע בי.

אומרים שאחרי החורף,
בא הקיץ.
שאחרי הגשם,
באה השמש.
שלכל דבר יש קץ.

אך לקור בליבי אין סוף,
רק התחלה.
יש רק מנהרה,
ללא אור בסופה.