קורונה
קורונה
בתור מוגדרת כ"זקנה", ושייכת לקבוצת הסיכון, התנחלתי בבית, לא יוצאת החוצה (מלבד לזרוק את הזבל, שהוא דרך אגב מאד נקי – עיתונים ופלסטיקים, אשר בימים כתיקונם אני מקפידה לשים אותם בפחי המחזור).
לנו הפנסיונרים אין על מה להתלונן, כמובן דואגים כמו כולם "מה יהיה", אך נשארים בבית וכך נמנעים מהידבקות, סכום הפנסיה נכנס לבנק, ואף אחד לא פיטר אותנו או הוציא אותנו לחל"ת. הנכדים הקטנים בבית עם הוריהם והם אלו "המטפסים על הקירות". אנחנו את הזמן מעבירים במחשב, בקריאת ספרים ועיתונים וכמובן צופים בטלוויזיה, מה שפחות בחדשות וכמה שיותר בנטפליקס…
את המשפחה לא פוגשים, אך בפרופורציות של האסון יש לקחת זאת ברוח טובה, אף אחד לא רוצה להדביק או להידבק, ויש פיצוי של שיחות בטלפון, הרבה ווטסאפים, וכמובן פגישות בזום, אשר אחרי כמה דקות של פטפוט נוצרת אשליה כאילו הכל אמיתי ומבלים ביחד.
הילדים והנכדים מעבירים השלמות אוכל, ואפילו התחלנו בעצמנו בהזמנת משלוחים של תרופות וקוסמטיקה מהסופר פארם ומצרכים מהסופר, המגיעים בתאריך הנקבע.
בתור בן אדם מסודר הצטיידתי עוד "לפני המבול" במצרכים להם אני זקוקה, וכנ"ל השלמות מבצעת עבורי בעיקר נכדתי אילנה, לה יש כבר תאריך הזמנות קבוע.
ותשאלו מדוע אני כותבת את כל הנ"ל, אשר מתאים ומוכר לכל בית במדינה? כי קרה לנו במשפחה הבוקר סיפור חמוד על המצרך החיוני ביותר כיום, עוד יותר מנייר טואלט, ביצים!.
כי אצלי יש עדיין אוצר בלום של שתי קופסאות ביצים!!! בכל חבילה 12 ביצים, זקוקה לאחת ביום (לא אופה) כלומר מסודרת לכמעט חודש! הצעתי לגילי קופסה אחת, ואכן הבוקר לא הייתה לה ברירה, הביצים אזלו גם בביתה וגם בכל החנויות אליהן פנתה, וקבענו שתגיע אלי, אתן לה קרטון (ובהזדמנות זו גם כמה מסיכות, במידה ותצא גזירת חובה לצאת אתן החוצה, וגם בהן הצטיידתי בעוד מועד).
גילי נגשה לנסוע אלי, באוטו שלי הנמצא אצלה (מאחר ואני בבית, ושלה נמצא בסבב הבנים) והאוטו, לפי חוק מרפי, כמובן לא התניע, עמד בחוץ מסכן ברוח ובגשם ולא היה לו עד עתה שימוש (מעניין אם מישהו בדק כמה הרוגים בתאונות דרכים חסכה לנו הקורונה).
גילי הזמינה את חברת שלמה סיקסט הקשורים לחברת הביטוח שלי, הגיע תוך שעה חשמלאי רכב נחמד, החליף את המצבר, והאוטו מוכן לנסיעה, אך גילי לא נסעה אלי, אתם יודעים מדוע?
לחשמלאי היה קרטון ביצים אחד שהוא קנה לעצמו אחרי שטיפל ברכב בפסגת זאב, וכאשר שמע ממנה שלא הצליחה להשיג ביצים באף סופר בשכונה, והיא הייתה זקוקה לאוטו כדי לנסוע להביא ביצים מאמא, הוא נתן לה את הקרטון שלו, למרות שאמרה לו שיש סיכוי שהוא לא יצליח להשיג אחר…
ומה למדנו מהסיפור? יש אנשים טובים בארץ! וגם – מידע בצד על חשמלאי רכב מעולה (לכל המעוניין, השם והטלפון שמורים אצלי).
ומוסר השכל: לכל מקרה יש סיומת מפתיעה, כי אין סיבה בלי מסובב.
תגובות (1)
יפה