קורונה. יציאה
אנו נמצאים עתה בשבוע השלישי של חודש מאי 2020 ו"סכר" ההסגר נפרץ, הן בהוראת המדינה, הן על ידי האזרחים עצמם.
השרב הכבד אשר נפל עלינו בשבוע שעבר לא רק ייבש והרס את האבטיחים בשדות, אלא גם לפי הוראת משרד הבריאות שיחרר את האנשים מהמסכות.
והנה, בשבוע האחרון של מאי, ולקראת חג השבועות, חזרו הטמפרטורות הנעימות, ואתן חזרה חובת חבישת המסכות.
מאחר ומספר החולים ירד לסביבות 10 ליום, החלטתי לצאת פעם ראשונה מזה חודשיים להליכת הבוקר הקבועה שלי, חצי שעה של סיבוב בשכונה. הצטיידתי במסכה וכפפות ויצאתי לדרך. אם אומר שכולם היו עם מסכות או שמרו מרחק של שני מטר תהיה לא בדיוק האמת, אך זה מה יש. אבל מתברר שלא האנשים הם אלו מהם הייתי צריכה להיזהר, אלא מיצורים אחרים לגמרי, עורבים…כפי שנאמר כבר רבות, אחת התופעות הטובות המעטות של הקורונה הייתה שחרור הטבע מזיהום אוויר וגם – לחיות חופשה מפחד מבני אדם. והנה העורבים, המתגוררים ברחוב שלנו, לקחו חופשה זאת צעד אחד רחוק מדי והחליטו שאני פולשת לתחום שלהם.
תוך כדי הליכה הרגשתי משק כנפים מעל ראשי ונחיתה עליו, אמנם לשנייה, ולא הבנתי מה קורה. הסתובבתי וראיתי עורב על הכביש לידי, ועד שהתלבטתי אם באמת הוא זו הסיבה למגע שהרגשתי, המריא שוב ישר אלי ונחת ביעף על ראשי, אמנם רק לשנייה, אך כבר לא היה לי ספק מה קרה…נפנפתי בידיים לגרשו, והתרחקתי מהמקום במהירות, וגם קראתי פעם שלעורבים יש זיכרון ארוך ורוח נקמנות, מקווה שלא "יחכו לי בפינה" בסיבובים הבאים שלי…
דרך אגב, נזכרתי בסיפור מהילדות, שחזרתי עליו פעמים רבות: כיצד יודעים שעורבים יודעים לספור עד חמש?
אדם אחד נכנס לבית, משאיר מים וגרעינים לעורבים ויוצא החוצה, והעורבים נכנסים. למחרת שני אנשים נכנסים לבית. האחד יוצא, העורבים מחכים ולא נכנסים, השני יוצא – העורבים נכנסים. יום נוסף לאחר מכן, שלושה אנשים נכנסים הביתה…ואת ההמשך אתם מנחשים: העורבים נכנסים רק לאחר שהאדם השלישי עוזב את הבית. כך זה עובד לגבי חמישה אנשים. לגבי ששה – כבר לא עובד, העורבים נכנסים הביתה אחרי האדם החמישי ולא מחכים שהשישי יצא…
והערת אגב נוספת: במשך שנים הגיעו ציפורי הדוכיפת כאורחות קבועות לפארק השכונתי. יפות וחמודות עם ציצה על ראשן, ומאד שמחתי שנבחרו מקום ראשון לציפור האופיינית לישראל. אפילו ביקשתי מהן למסור דרישת שלום ממני לשלמה המלך (ראו ספר האגדה של ביאליק, מדוע יש לדוכיפת ציצה על ראשה). והנה לצערי הגיעו העורבים לפארק, השתלטו עליו, ומאז נעלמו הדוכיפתיות…
תגובות (0)