פרח אדום

איך שוב אני פו
איך חזרתי לקופסה הזאת.
הקטנה, החונקת
שצבעה הוא בצבע הקשת.
הקופסה יפיפייה אך קטנה
אני מתכווצת ככול שהקופסה נהיית צפופה יותר.
הקופסה נהיית כול כך קטנה שאני לא יכולה כבר לנשום.
אני רואה את צבעה של הקופסה
יפה כול כך ושיקרי כול כך.
אני דופקת את ידיי על הקופסה בניסיון לשבור אותה
זה לא מצליח אני מנסה שוב ושוב עד שהיא נשברת.
אני יוצאת לבחוץ רואה את הכול אפור קודר וגדול
אני מתגעגעת לצבעים היפים של הקופסה
אבל נזכרת בצפיפות שהייתה שם.
אני מנסה למצוא את הצבעים במקום הזה
ואני רואה שם במרחק פרח קטן ואדום
כול כך יפה ושונה מהכול פה.
אני הולכת אל הפרח וקוטפת אותו אך כשאני עושה את זה
הוא נובל וצבעו הופך לאפור.
לפתע אני רואה שצבעי חוזר אליי
כול מה שנגעתי בו הפך לצבעוני.
אני הולכת ברחובות שפעם היו אפורים וקודרים
ועכשיו נהפכו לצבעונים ושמחים.
כול האנשים שוב פעם מחייכים וצוחקים
אני שמחה ומאושרת מימה שעשיתי.
אך אני רואה שצבעי לפתע הופך אפור.