קונטרסט בין המוח ללב
עיינים עייפות, כאב פתאומי
נורה לפתע לעברי.
מה שווה מילתי
אם מעשיי משקרים?
וגם אם הם דברים אמת,
לי כבר לא מאמינים.
יש מעין קונטרסט, דיסוננס בלתי מוסבר
בין הרציונל, ללב.
חומות ועוד חומות
פחדים ומזימות
כעסים אימפולסיביים
מוצאים שם משמעות,
וקול פנימי אחד
כאוב וחלוש
מנסה למנוע ממני
מלעשות את אותה טעות.
אבל בתוך כל הרעש,
והסחות הדעת הזמניות
הקול נבלע
בתוך הראש
ודבר לא עוצר
מהשקר
להפוך לאמת.
אף אחד לא קובע
מה האמת לאמיתה
חוץ ממך.
תגובות (0)