קולות

שמעתי אותם. מקהלת ילדים בגיל שלי, שלנו. שרים את זה. בקלות, ובקולות מלאכים. שמתי את זה שוב ושוב ושוב העונג מלשמוע אותם לא נגמר. הרצון לשמוע , לגמוע עוד ועוד, לנסוך ללמוד לשיר כמותם, לא להסתפק רק במקהלת בת-שיר. לא. בכלל לא! רק ללמוד ולגמוע קולות אולהים. מוסיקה וקולות, שניי דברים שערבבו את חושיי, סחפו אותי אליהם. חוץ מהקטע המכריע בו הגיע ילד ששר בסרט ששמו כשהנערים שרים, והתחיל לשיר, בקול גבוה וטוב, אך לא ערב לאוזני, העברתי קטע. העברתי לשיר אחר שלהם. שבתירגום הינו ילדים אבודים. אותו שרנו בערך במקהלה. שמעתי אותם שרים את זה. זה היה שוק וחצי. זו הייתה קנאה ירוקה וגועשת אך גם צפייה ואכזבה. התחלתי לשיר. לקחתי את המילים של שניי השירים. אני והיוטיוב, שרים יחדיו בצוותא את שני השירים היפים האלו. יצרתי תרגום אפילו! תרגום המתאים שלירה בעברית ורוסית. והבנתי שגם אני יכולה לשיר. ושאני כולה להיות בטוחה בעצמי. וששנה שלישית במקהלה עשתה לי טובה לקול שלי. ובזכותה אני קרה כמו עכשיו. המשכתי לשיר, הפעם אני הייתי חלק מהמוסיקה, חלר מהעיוורון חושים. תוך שירה סגרתי אתה הדלת אל חדרי שבמקרה אחותי לא תבוא להתלונן שאני מפריעה לה לראות ארטזוקה. העברתי לעוד שיר שלהם. ותמיד אותו סולן. אותו המעצבן שדומה לבנאדם שאני ראיתי פעם אחת בחיים, זאת אומרת שתיים, והוא איתי במקהלה ועכשיו אני אצטרך לראות אותו כול יום ראשון. זה כאב רציני. שניהם דומים בקול ובמראה החיצוני. האחד צרפתי והשני ישראלי. שכחתי והמשכתי לשיר.לשיר ולשיר ולשיר. המטרה היחידה שלי בחיים. הרצון היחיד באותו הרגע.
לא יכולתי להפסיק עד שהצטרדתי.
המשכתי שקולי נדם ונעלם.
אבל העונג שקיבלתי מאותם רגעים של שלמות, וצוותא עם אותה מקהלה. למרות שהסרטונים מ2006. חזרתי ממש לזמן, אליהם. ושמעתי והרגשתי והחזקתי בידו של הסולן ושנינו שרנו את הסולואים שלו אבל כדואט.לא קשה לדמיין את החיוכים השמחים, ובמקום זה שהוא לבד ליד המקרופון, וכולם מסתכלים לו על הגב, אני לידו, ושנינו מחייכים.
והמנצח מרוצה.
קולי נדם, אבל השיר עצמ נמצא כאן, לא, לא בראש! בלב, מתנגן לעד. שיר החיים. שחר חדש. מנגינה חדשה.לידה חדשה.
מקהלה חדשה.
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו!
והנה המילים לשיר הראשון שעליו דובר
Caresse sur l'océan…
Porte l'oiseau si léger…
Revenant des terres enneigées…
Air éphémère de l'hiver…
Au loin ton écho s'éloigne…
Châteaux en Espagne…
Vire au vent tournoie…
Déploie tes ailes…
Dans l'aube grise du levant…
Trouve un chemin vers l'arc-en-ciel…
Se découvrira le printemps…
Caresse sur l'océan…
Pose l'oiseau si léger…
Sur la pierre d'une île immergée…
Air éphémère de l'hiver…
Enfin ton souffle s'éloigne…
Loin dans les montagnes…
Vire au vent tournoie…
Déploie tes ailes…
Dans l'aube grise du levant…
Trouve un chemin vers l'arc-en-ciel…
Se découvrira le printemps… Ca~a~a~a~a~lme…
Sur…
L'o~cé~an…