צמחונות! לא מה שחשבתם

אני חושבת שכדי שתדעו את זה!
מי שיש לו לב חלש או משו אל תקרא את זה!!!
צמחונות,לא מה שחשבתם.

צמחונות, לא מה שחשבתם.
כיום בישראל,יש מליוני בעלי חיים שעוברים התעללות אכזרית וקשה כל יום.
בעלי החיים עוברים את ההתעללות בשבל מה/בשביל מי?!
כדי שלנו(בני האדם) יהיה בשר, כדי שאנחנו נהנה לאכול בעל חיים שפעם היה חיי,שפעם הייתה לו משפחה,שהוא נולד בשבל לחיות ולא נולד כדי שלנו יהיה אוכל.
כיום עוברים התעללות בעלי חיים שונים בארץ ובעולם,ואנחנו לא יודעים.
אתם בטוחים שאתם לא יודעים, או שאתם לא רוצים לראות,לשמוע ולדבר?!
אני כאן כדי לספר את הסיפור האמיתי,הסיפור שלי,למה אני צמחוני,ובשביל מה אני צמחוני.
אחרי הסיפור הזה רק בן אדם אכזרי יכול לאכול בשר. אין לכם לב?!
מאיפה הכל מתחיל?! למה אנחנו לא יודעים על כל ההתעללות של בעלי החיים?!.
הכל מתחיל בחברות הגדולות לבשר(למשל מאמא עוף), החברות הגדולות לא רוצות להראות לכם את ההתעללות הקשה שעוברת על בעלי החיים,לכן הם מציגים לכם על מוצרי המזון השונים את התרנגולת ה"שמחה" ה"מאושרת",התרנגולות ממש קורצת ומזמינה את הלקוחות לחטוף אותה ולאכול אותה כמה שיותר מהר.
היא מצוירת,חביבה,קורצת,צבעונית,בקיצור כל מה שחלמתם שתרנגולת צריכה להיות.
אתם מאמינים נכון?!, קשה לי להאמין שלו, גם אני הייתי מאמין לכזה דבר. תרנגולות יפה מחכה בשקט בשקט על הגריל המזמין, והיא רק רוצה שנבוא לאכול מהבשר הטעים שיש לה למכור לנו, גם אני הייתי קונה את זה.
למרות שזה יכול להיות שזה גם חינוך מהבית ולא רק החיות המצוירות בתמימות רבה על מוצרי המזון השונים בסופר.

אפשר לזרוק אותכם רגע למציאות אחרת?!

*תודה*!!!

פיטום אווזים/ברווזים בישראל:

ייסוריהם של אווזים וברווזים הם תוצאה של ביקוש הצרכנים לכבד, שעבר ניוון שומני כתוצאה מפיטום מלאכותי. הפיטום נערך באווזים ובברווזים (מולארדים), וכל האמור להלן נכון הן לגבי אווזים והן לגבי ברווזים. כדי שהכבד יפתח מרקם שומני, מפטמים את האווז בכמויות אדירות של מזון. 5-3 פעמים ביום מחדירים בכוח לקיבתו צינור, שדרכו מולעט האווז במזון במשקל יומי השווה לכשליש ממשקל גופו. בעקבות הפיטום, סובל האווז מניוון שומני של הכבד, המלווה בהתנפחותו של הכבד עד פי עשרה מגודלו הנורמלי. האווז המפוטם סובל מקשיי נשימה בגלל הלחץ שמפעיל הכבד המוגדל על הריאות. הוא נשחט בהיותו גוסס, נטול יכולת לנוע וסובל מכאבי תופת. אווזים רבים מתים בייסורים קודם לכן, עקב התבקעות מערכת העיכול, קרעים במעיים ובכבד, פצעים ודלקות בוושט, ועוד.

תעשיית התרנגולים לבשר(אותה תרנגולת חמודה מהפרסומת של "מאמא עוף"):

לאחר בקיעתם האפרוחים מושלכים למבנים סגורים ונטולי חלונות. אפרוחים אלה מעוותים מבחינה גנטית, בעקבות "טיפוח", שנועד לגרום להם לגדול פי כמה מקצב הגידול הטבעי. הגדילה מואצת גם בעזרת תרופות, מזון מרוכז ותאורה באור חזק, המונעת מהם שינה ומגבירה את האכילה. ה"טיפוח" הגנטי עיוות את הפרופורציות בין חלקי הגוף: איברים "מסחריים" (שרירים וחזה) נופחו, בעוד שאיברים "מיותרים" (עצמות ורגליים) צומקו. כתוצאה מכך אין העופות יכולים לשאת את משקל גופם, ו-90% מהם סובלים מנכויות ועיוותים מכאיבים ברגליהם. גם הלב והריאות קטנים מדי ולא מצליחים לספק חמצן לתאי השריר המתפתחים במהירות. העופות מתבוססים בהפרשותיהם כל חייהם. אדי אמוניה המצטברים בלול מקשים על הנשימה, ובחורף הם אף גורמים פגיעות בעור ועיוורון. העופות מגרדים את עיניהם בכנפיהם ומשמיעים צווחות כאב. פצעי-לחץ, כיבים וכוויות ברגליים נובעים מן הרביצה הממושכת על המצע המרקיב. עם גדילתם עולה הצפיפות בלולים, והם נאלצים לדרוך זה על זה כדי להגיע למזון ולמי השתייה. הצפיפות, המחנק, החום הכבד והרעש מחריש האוזניים גורמים לעופות עצבנות רבה, ועקב כך הם תוקפים זה את זה וגורמים ל"קרחות-גב" ולפציעות, המוסיפות לכאבים ולמצוקה. הובלת עופות לשחיטה מתחילה בתפיסתם ברגליהם וראשיהם כלפי מטה, מספר עופות בכל יד, ודחיסתם לכלובים צפופים. נקעים ושברים ברגליים ובכנפיים, צמא ומחנק הם רק חלק מהפגיעות הנגרמות בהעמסה ובהובלה. במשחטה חותך השוחט בצוואר העוף, ומטיל אותו לדמם ולפרכס בתוך כלי או תלוי ברגליו ממסוע. עופות גוססים עד שש דקות לאחר שחיטתם, בשל זרימת דם למוח מכלי-דם היקפיים.

תעשיות הבשר הצאן והבקר(מה עובר על מאות אלפי עגלים וכבשים בדרך לצלחת שלך):

פרים ופרות נכלאים במפטמה כארבעה חודשים לפני שחיטתם. סגרים אוטומטיים מקבעים את ראשיהם מעל האבוס במשך שעות ארוכות. סבל רב נגרם לעגלים בעת הסירוס, חיתוך הקרניים וסימון מספר הזיהוי, המתבצעים כולם ללא משככי-כאבים. הסירוס גורם לפר להלם ולכאב עז: פותחים בסכין את שק האשכים ומושכים כל אשך בנפרד, עד שקורעים את צינורית הזרע. צריבת המספר נעשית על עור מגולח וחשוף באמצעות ברזל לוהט או באמצעות כוויית קור. בני-הבקר נגררים למקום הסימון בנזם המוחדר לבשר שבין נחיריהם.

עשרות אלפי עגלים מיובאים לישראל מאוסטרליה מדי שנה באוניות, שעליהן שוהים העגלים כשלושה שבועות. בתום המסע, נפרקים העגלים בנמל עקבה בירדן ומובלים במשאיות לישראל. רבים מעגלים אלה מגיעים לנמלים פצועים, חולים, סובלים מהתייבשות וממכות חום ואף מתים.

הפרים המגיעים לשחיטה מריחים את הדם ושומעים את הזעקות של חבריהם. התנגדותם נתקלת במקלות, בשוקים חשמליים, במוטות ברזל ובבעיטות. בישראל נשחטים בעלי-חיים בהכרה מלאה, כשהן תלויים במהופך. בעל-החיים, שלעתים פרקיו נקעו ממקומם מתפתל מכאב ומאימה עד כי השוחטים אוחזים בצווארו או תופסים את נחיריו במלקחיים על מנת לשסף את גרונו.

תעשית בשר החזיר

בכל רגע נתון מצויים בישראל כ- 80,000 חזירים במשקים מתועשים. החזירים גדלים בצפיפות קיצונית במספר שיטות: חדרים שבהם מצופפים עשרים עד שלושים חזירים, תאים "אינדיבידואליים" ותאים "זוגיים". אמנון אוסובלנסקי, ממגדלי החזירים הגדולים בישראל, מסביר: "נהוג לכלוא את החזירים בתאים קטנים, שמגבילים את תנועתם. הכוונה היא שלא יפתחו שרירים, המקשים את הבשר".

במתקני הכליאה השונים הופכים החזירים לתוקפניים ולאלימים ביותר עקב הצפיפות והמחסור בגירויים. הפתרון הנהוג במרבית החזיריות הוא חיתוך הזנב ללא משככי כאבים המתבצע בינקות. במקומות מסוימים נהוג גם לחתוך את השיניים. הסירוס אף הוא נועד להפחית מחיוניותו של החזיר ולגרום לו להוסיף שומן במהירות, וגם הוא מתבצע ללא הרדמה או אלחוש: פותחים בסכין את שק האשכים ומושכים כל אשך בנפרד עד שקורעים את צינורית הזרע שאליו הוא מחובר.

רצפת עשויה בטון או רשת מקלה על הניקוי, אולם גורמת בעיות יציבה ועיוותים ברגלי החזירים. מגדל חזירים אמריקאי אחד הגיב על הטענה כנגד הבחירה בסוג זה של רצפה בכתב עת חקלאי: "לא משלמים לנו פה עבור יצירת בעלי-חיים עם יציבה טובה. משלמים לנו לפי המשקל".

שיא של אכזריות מהווים מתקני ההריון וההנקה, נגדם מתנהל מאבק נרחב בחו"ל (הזוכה בימים אלה להצלחות ראשונות בפרלמנט האירופי ובפלורידה). מגדלי החזירים חוששים שבשל הצפיפות הגדולה תמעך האם את החזירונים בעת ההנקה. ההגיון מכתיב שצריך, אם כך, לתת להן יותר מקום, אולם התעשייה בוחרת בפתרון אחר: לא לתת להן מקום כלל. משך כל ארבעת חודשי ההיריון נכלאת החזירה בתא צר ממדים, שבו אין היא יכולה אלא לנוע צעד אחד אחורה וקדימה. אולם אפילו פעילות מינימלית זו לא מתאפשרת לה בעת חודשי ההנקה. החזירה מקובעת למקומה בשכיבה כשאת גופה מוחצים משני הצדדים מתקני מתכת דמויי צלעות בית-חזה. צוות אנונימוס תיעד במצלמה נסתרת בחזירייה בלהב מספר מקרים שבהם המחיצה הייתה כה חזקה, עד כי החזירה לא הצליחה אפילו להתהפך ולקום על רגליה.

מה שקראתם כן זה רק חלק ממה שקורה בתעשית הבשר. יש עוד הרבה תחומים ודברים שעוד לא אמרתי.

בבקשה, תעזרו לי לשמור על בעלי החיים, בואו נדבר במקום בעלי החיים, בואו נצעק את הכאב שעוברים בעלי החיים בכל דקה ודקה, בואו לא נשתוק,בואו לא נעבור על סדר היום,בואו נפגין, וכו'.

בעלי החיים,לא צריכים לסבול כדי לבוא לצלחת שלכם,כמו שאתם רוצים לחיות,גם בעלי החיים רוצים לחיות.

אסור לשתוק,צריך לפעול ולעשות משהו ע-כ-ש-י-ו.

כל דקה ודקה נרצח באכזריות עוד בעל חיים, שכל מה שהוא רצה לעשות זה לחיות.

מפסיקים עכשיו את אכילת הבשר ועוברים לצמחונות,צמחונות מצילה חיים,היא מצילה את החיים של בעלי החיים.

הייתי רוצה לראות אותכם עוברים את מה שבעלי החיים עוברים,הייתי רוצה לראות אותכם מרגישים את מה שבעלי החיים מרגישים,זה ממש לא בסדר מה שקורה כאן. צריך להפסיק את זה עכשיו ולא לשתוק !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

עוברים לצמחונות עוד היום וצועקים:

בשר=רצח!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני לא אוכל גופות!!!

תנו לחיות לחיות!!!

אין לך לב?

בשר=אכזריות

טוב לב בחזה, מלב בצלחת!!!