ציפיות

כשהנחת את ראשך בחיקי, גלגלתי ניחומים לעברך, ובעצם לי הם. לא לעריה ייחלתי, אך בה אתכסה. קצת קריר לי מדי פעם. הי, אני האחרונה להכחיש. ובכל זאת, קל לי יותר להחליק את הקמטוטים, המבצבצים אחרי רעידות פתאומיות. שכבה ועוד שכבה. בד רודף בד. את כולם כבר השלתי.
הנשימה רציפה יותר בגוף המשלים. החיוך מעקם את שפתותיי אך לא את עיניי. ידיים חמימות נשלחות לשמור אותי בחשיכה. אוזניי התמכרו לשיחות לא לי. אצבעי מתווה עיגול סביב גופי. עד כאן מגעת תאוותי. רק עד כאן.