פתאום
ופתאום אני משהי אחרת,
אני לא אותה אחת,
שונה מידי.
מצד אחד אני אוהבת את השוני
ומצד שני מתעבת אותו.
פתאום אותה ילדה קטנה
הפכה לאישה.
פתאום אותה תלמידה
הפכה לנערה עובדת.
פתאום אותה שינה בערבים
הפכה לשינה בבקרים.
פתאום אותם חברויות עמידות
הפכו ידידיות קרות.
פתאום הרגשת קיפאון
הפכה לזרימה בלתי נשלטת.
אני לא אותה אחת,
שונה מידי.
תגובות (2)
כמו שאומרים, בקצת מילים תיארת המון. נורא התגעגעתי לכתיבה שלך (גם אם את לא זוכרת אותי, זה לא נורא)
מעבר לזה שיש בזה נימה של עצב, זה כתוב בצורה יפה ואמיתית.
כמובן שאני זוכרת אותך! אין משהו שמחמם לי את הלב יותר מלראות תגובה שלך.. תודה רבה לך המחמאות