פשוט כמוני

אני קוראת הרבה
אני פשוט קוראת יותר מדי. זה לא סוד. כל הזמן אני קוראת, בבוקר מוקדם ובכל הארוחות ובהפסקות ולפני השינה וגם סתם ככה כשיש לי זמן
קראתי? הרבה סוגי ספרים, כי למרות שאני הכי אוהבת פטזיה אני גם מנסה סוגים אחרים. קראתי…ספרים ארוכים וספרים קצרים, ספרים קצת מצחיקים וכאלה עם משמעות, ספרי פנטזיה ויומנים, ספרים מותחים וספרים שנמתחים כמו גומי לעיסה דוחה כזה.
כל מיני סוגים של ספרים קראתי
וקראתי על דמויות. דמויות נחמדות ולא נחמדות, מעניינות או סתם רגילות, קורעות מצחוק או רציניות להחריד, דמויות שכולם אוהבים ודמויות כאלה שרק אתה אוהב, סתם כי יש בהן משהו מיוחד

וחיפשתי.
בכל ספר שקראתי, התעמקתי בכל דמות, חפרתי וחפרתי ולפעמים אפילו קראתי ספרים סתם כדי לחפש במיוחד. אבל למרות כל החיפושים, לא משנה מה, אף פעם לא מצאתי את הדמות המושלמת, הדמות האחת, זאת שאזכור לתמיד, דמות? פשוטה או מסובכת, רגילה או מותחת, ביישנית או צעקנית… זה לא משנה, לא באמת

כי ברגע שאמצא אותה, אני פשוט אדע
בשנייה אחת
במילה הראשונה

שהדמות הזאת? מיוחדת בשבילי
ורק בשבילי
הדמות הזאת היא המראה הספרותית שלי, היא פשוטה מדי מצד אחד ומסובת מדי מהצד השני, קצת מחוספסת וקצת חלקה, קצת עדינה אבל בעיקר מאוד לא סגורה על עצמה

אני בטוחה שאני אמצע דמות כזאת. איפשהו בין הספרים, בין הדפים, היא מסתתרת
מחכה שאמצא אותה

והדמות הזאת?

היא במאה ואחד אחוזים, בכל נים ונים בגופה, בכל דרך אפשרית

פשוט כמוני