פרק ראשון – התחלה חדשה

היה לי טוב לבד. אני כזאת שלא צריכה גבר בחיים שלה. לא מוכנה להתפשר בשביל אף אחד, לא על הדברים שאני אוהבת לעשות, לא על עצמי ולא על החופש שלי. אני חופשייה ולא מוכנה לתת לאף אחד לקחת ולו פיסה קטנה מהחופש שלי.
אבל אז הרשתי לעצמי להרגיש. בכל זאת אני בן אדם ויש שלב שבא לי מישהו שיחבק אותי בלילה, שייגע בי באהבה. כי נחמד לו איתי ולא כי בא לו לזיין אותי.
אחד גרם לי להרגיש. אחרי כמעט שנתיים טובות של לבד. אבל הוא היה כמוני רק הרבה פחות מחובר לרגשות שלו, אדיוט. אבל הוא עבר לדרום אז זה עשה הכל הרבה יותר קל. בגלל שאני כל כך מחוברת לרגשות שלי קל לי יותר לשחרר, בעיקר לשחרר רגשות שמבזבזים לי את הזמן.
ואז היה אחד שחזר מאמריקה אחרי שנה שלא ראיתי אותו, לפני שהוא עבר התחלתי לפתח רגשות אולי בקטנה אבל לא רציתי אז הכחשתי. והוא עבר לאמריקה אז שוב, הכל היה הרבה יותר קל. כשהוא חזר רק המגע, החיבוק, ריגש אותי. אבל אז אני עברתי… עברתי לצפון. הפעם זאת הייתה אשמתי.
ואתמול הוא סיפר לי שהתחיל לצאת עם מישהי ופיסת הסיכוי הקטנה שהייתה בראשי נעלמה. אבל הפעם אני זו שעברתי, אז הכל היה הרבה יותר קל…
מבואסת? כן ברור. אבל זו אחת התחושות שמבזבזות לי את הזמן. אז אני אשחרר והכל יהיה בסדר.