פרפרים – פרויקט נגד ביריונות. – חלק שלישי
כבר סיכמתי לעצמי בראש..
יום גרוע חדש מתחיל
..
ההסעה מגיעה אל הבית ספר ..
אני הראשונה שהגעתי
כמו תמיד..
אני עולה על הכיתה שלי
היא ריקה כמו בכל בוקר
אני מעיפה מבט אל השעון הגדול שנמצא ליד הלוח ..
7:04 .. נשאר כמעט שעה עד לתחילת הלימודים
אני שומעת את הדלת של הכיתה נפתחת
אני מסתתרת
מפחדת שזה עוד מישהו שיבוא וירביץ לי
אני רואה שזה רק עומר ..
כמה מחשבות מהירות רצות לי עליו בראש
הגעתי למסקנה ..
גם לעומר אין ממש חברים ..
הוא גם לבד בהפסקות ..
אני ניגשת אליו
משהו שבחיים לא קרה לפני
בכל ה7 שנים שאני מכירה אותו
בחיים לא דיברנו ..
אני אומרת בקול צרוד ..
" הי עומר .."
הוא עונה לי בקול חלש ורועד
" הי.."
רק עכשיו שמתי לב שהוא מגמגם ..
אנחנו מתחילים שיחה
ומדברים
עד שמאי ושיר נכנסות
ברור .. ועוד קיוותי שהיום הזה ישתפר ..
הם ניגשות אלי ואל עומר ומתחילות לצחוק
" אני רואה שמצאת לך חבר חדש ,
לפחות מישו אחד שידבר איתך ,מכוערת"
הם בועטות לי בתיק ויוצאות מהכיתה תוך כדי לגלוג על בגדיי ..
אני בוכה בלי קול .. רק דמעות
מסתכלת על עומר
ועומר פשוט
נעלם במחשבות ..
בוהה באויר
חושב על משהו
תגובות (5)
הילה ( ככה קוראים לך?) אני רואה שלא ההית מחוברת הרבה זמן..
תמשיכי ותאריכי את הפרקים..
אני מכירה את הפרויקט הזה.. הוא לא בפייסבוק?
תמשיכי בבקשה אני מתה לדעת אם את מתכוונת לפרוייקט שאני מכירה…
מאוד יפה הסיפור.
ונשמע גם ממש חשוב כזה.
אני חושבת שאת צריכה לתאר את הרגשות שלה יותר..
וגם להאריך את הסיפור
אבל תמשיכי…
כי זה נשמע חשוב מאוד…
וגם סיפור יפה…
אני חושבת שאת צריכה להוסיף עוד יותר תיאורים ולהאריך את הפרקים.
אבל הסיפור לדעתי והרעיון שלו מאוד חשובים ואני שמחה שכותבים על הפרויקט הזה.
תמשיכי את הסיפור ^__^
תודה על השיטוף.