פרישה סופית…
אני לא יודעת אם אתם זוכרים (או מכירים) אותי, אני אקשייה (או לורן, איך שתרצו :) ).
כתבתי רק סיפור אחד- "אין שם".
ועכשיו אני פורשת, זאת אומרת שאני מפסיקה אותו באמצע. אין לי חשק, אני מרגישה שאני מאלצת את עצמי לשבת ליד המחשב ולכתוב אותו. כשזה ככה זה פשוט לא יוצא יפה, אז אני מוחקת. וכותבת מההתחלה. ומוחקת. ושוב כותבת ושוב מוחקת ושוב כותבת ושוב מוחקת. ובשלב מסוים זה כבר די נמאס. אז אני פשוט יורדת מהמחשב ומנסה להעסיק את עצמי במשהו אחר, לפעמים אני פשוט מצטערת שהתחלתי אותו. אני מנסה לשכוח שיש כזה סיפור בכלל. אני אוהבת לכתוב, למרות שאני לא כותבת כל כך הרבה.. זה הסיפור הראשון שלי שאני מתחילה בהמשכים, ואני פשוט מרגישה שזה לא כל כך מתאים לי. זה לא שהגעתי לקטע קשה שאני לא יודעת את ההמשך שלו, להפך. אני יודעת בדיוק מה ההמשך, אפילו את המשפטים ואיך אני אמורה לבטא אותם בכתב. וכשאני מתיישבת לכתוב אני פשוט מרגישה שאין לי רצון או השראה לכתוב. אני צריכה קצת להט, קצת התלהבות לשבת ולכתוב, וזה בדיוק מה שחסר לי. זה לא שאני מבקשת את הלהט ממכם, למרות שאני יודעת שמספר התגובות שלי צנח משמעותית לאחרונה, זה משהו יותר פנימי, ביני לבין עצמי. אולי כשהייתי בישראל היה לי יותר חשק כי הייתי באזור אחר עם אנשים שונים מסביבי, קצת יצאתי מהשגרה של חברים ומשפחה. ועכשיו, אחרי שחזרתי לאמריקה זה שוב אותו דבר. אותה שגרה, פחות להט. אפילו יותר בילויים עם חברים, כדי 'לפצות' על הזמן שלא הייתי בו. אני לא יכולה לחכות ולחכות עד שתהיה לי השראה, כמו שכבר כתבתי- 'אני אפסיק ודי, ההשראה לא תבוא מאוחר מדי', כי אם ההשראה לא באה עכשיו, היא גם לא תבוא מאוחר יותר.
אני רק רוצה שתדעו, זה ממש לא בגלל שאין לי הרבה תגובות כמו פעם, זה בגלל המעבר חזרה לאמריקה. אני לא כותבת את זה כדי שאני אחזור אחרי כמה דקות לכתוב עם יותר תגובות, זו פשוט ההרגשה שלי בינתיים. אם תחזור לי ההשראה אני אמשיך, אבל עד אז אני מפסיקה לכתוב את הסיפור.
אז למי שקרא, שהיה מעוניין, אפילו לאלו שעקבו אבל לא הגיבו- קודם כל, אני ממש מצטערת. גם לי זה בא בקטע פתאומי, אם לומר את האמת אני ממש לא תכננתי שזה ייצא ככה. בראש שלי הפרק הבא כבר היה באתר, והייתי אמורה להיות במהלך הכתיבה של הפרק הבא שלו. לפעמים יש מכשולים בדרך, אבל אני לא אכנע להם כדי להפסיק את מה שאני אוהבת. אני אוהבת לכתוב ולפרוק, זה מסיר ממני דאגות ו'מנקה' לי את המחשבות וגם קצת את הלב. אבל את הסיפור הזה ספציפית אני קצת פחות אהבתי לכתוב, ואלה לא היו המכשולים שגרמו לי להתחרט ולהפסיק לכתוב אותו. אני מעלה כל פרק בספק, אני לא בטוחה בו. כשאני מתכוונת לכתוב את הפרקים אני מחליטה לשבת על המחשב ופשוט לכתוב. אני רוצה לקום, ומכריחה את עצמי לשבת. גם אם הפרק קצר אני בסוף מעלה אותו, העיקר לגמור עם זה. ואני לא מבינה שאני רק מכוונת את עצמי להמשיך לכתוב עוד פרק ועוד ועוד ועוד… וכשהבנתי את זה פשוט שמתי לזה סוף. החלטתי לכתוב את מה שאני כותבת עכשיו, רק לגמור את הסיפור הזה. הבנתי שאם אני אמשיך אותו אני אגמור אותו בדרך הארוכה, הפרקים לא ייצאו טובים ולי בכלל לא יהיה כיף במהלך הכתיבה. יש לי בטיוטות מיליוני סיפורים קצרים שרק מחכים שאני אפרסם אותם, אבל הבטחתי לעצמי שעד שאני לא אגמור את הסיפור הזה הם לא יתפרסמו. אז אני ממש מצטערת אם מישהו עקב, אני רק רוצה להודות לכם על התמיכה, על שקראתם.. על הכל. אז עד שאני אמצא את הכיוון שלי אני יעשה הפסקה קצרה מהאתר, אולי תבוא לי ההשראה, ואולי אני אחזור לפרסם סיפורים קצרים. ועד אז, תיהנו. יש פה שפע סיפורים מ-ד-ה-י-מ-י-ם שכתבו אותם אנשים שיותר מוכשרים מסופרים מקצועיים ויותר מדהימים מהסיפורים שלהם בעצמם. אני לא הייתי משאירה את הסיפור ככה ועוזבת, אפילו בלי לומר למה או לומר שנגמר. פשוט לא הייתי כל כך באתר, ואם הייתי אז זה היה בשעות של הלילה בישראל, ואצלנו באמריקה זה חמש בערב…
אז אני יודעת שאחרי שלוש חודשים אני מחליטה להעלות סופית שהסיפור נגמר וגם על הפרישה שלי, אבל הייתי צריכה קצת זמן להחליט אם המחשבה הזו באמת נכונה. קשה להיפרד מאתר שפעם היית מחובר אליו עשרים וארבע שעות ביממה…
אז עכשיו זה רשמי. ימים שלמים רק ישבתי וחשבתי אם כדאי לי- וגיליתי שעדיף לוותר. אני לא נכנסת, לא ממשיכה, אפילו לא קוראת פה.
ואני קמה כל בוקר עם ההרגשה המציקה הזו שיש משהו שאני מזניחה. אני מנסה להבטיח לעצמי שאני עוד אתחבר, אבל אני לא.
אז הנה, אחרי הרבה מחשבה, אני סוגרת את זה.
יש בי צד שאומר שמשהו לא מסתדר, שככה לא סוגרים עניינים. אני לא רגילה לוותר סתם ככה, לפרוש באמצע.
אז אולי אני אחזור, נראה.. :)
ובינתיים- להתראות.. :)
תגובות (3)
אז תפרסמי פה את הסיפורים הקצרים שלך…
אני רוצה לקרוא אותם!!!
אבלאבל ):
אני אתגעגע 3>
אווו.. :')
<3 <3
החלטתי לחזור (אם זוכרים אותי פה עדיין.. >< אבל הי, אני לא שכחתי! XD)