פריקה

אפשר שנייה,
כן עם כבר התחלתם לקרא,
למה, למה אני עובדת שעות על גבי שעות, מרוויחה מינימום
מתאבדת על העבודה עושה את המיטב שלי ומוציאה את כל הכוחות
מקבלת מינימום, בלי תוספות של שעות?
כל משמרת שביקשו שאני אגיע הגעתי, ואפילו עשר דקות לפני הזמן, השקעתי
ובסופו של דבר אחרי חודש נאמנות
קוראים לי גנבת, שקרנית
מפטרים אותי…
וההיא, החברה שעובדת רחוב לידי, חמש,ארבע שעות ביום
מקבלת מאות שקלים
עושה עבודה בחפיף
נחה, שמחה
עובדת, מקבלת מעל מינימום,
אהובה?

אני לא מבינה איך, איך זה תמיד קורה לי
לא משנה כמה אני אשקיע, אנסה, יקרע את התחת (סליחה על הביטוי)
אני יקבל בעיטה וגיחוך
ואלה שהתייחסו לעבודות שלהם כאילו כלום
יעבדו, ישיגו כסף ושטויות?

מה אני עושה לא נכון
חברים אומרים לי
״את אדם טוב״
״הם מפסידים״
״ראינו שהיה לך קשה״
״נתת את כל כולך איך זה קרה״

ברמת? למה
עם אני בן אדם סבבה, עובדת כמו שצריך, ישרה בעבודה
למה פתאום אני שקרנית, גנבת?

לא משנה מה אני עושה הכל נהרס לי בידיים, למה?
למה אני יכולה לעזור לחברים שלי
אבל מבפנים אני עצמי טובעת
אף אחד לא מצליח לעזור לי, אף החברה הכי טובה, החבר, אבא, אח …

פשוט לא מצליחה..
התקווה שלי לאט לאט יורדת ופוחתת
ואתם יודעים מה אומרים?
״התקווה תמיד מתה אחרונה״